מיגרנה 101

על רקע העיסוק הציבורי והתקשורתי הגובר במריחואנה ותועלותיה הרפואיות, הולך ועולה מספר הפניות שאני מקבל מקוראי הבלוג, ששואלים על הנושא או מספרים על ההתנסויות שלהם.

השאלה שאני נשאל הכי הרבה היא, שלא במפתיע, האם עישון מריחואנה (גראס) ו/או חשיש הוא אכן תרופה יעילה נגד מיגרנות כפי שנטען בכל מיני מקומות ועל-ידי כל מיני אנשים. מישהו אחד שאל אותי אם אני "ממליץ", מה שדי הצחיק אותי. קוראת אחת סיפרה, מזועזעת, שהרופא שלההציע לה לנסות מריחואנה, ושאלה לדעתי.

כמו במקרים אחרים, חוץ מלהזכיר שאני לא רופא, כדאי להזכיר שכל אדם מגיב אחרת ותרופות שעוזרות לאנשים מסוימים עלולות להחמיר את מצבם של אחרים. (המשך…)

הנזק הכלכלי הישיר של המיגרנות הוא אובדן ימי עבודה, ומסתבר שמדובר אצלנו לכארוה בכרבע הנזק מאשר באירופה, למשל. אבל בכל דרך שלא תהפכו את זה – המספרים גדולים בהרבה.

אחד הממצאים בסקר החדש של טלסקר וטבע היה ש-36% מהסובלים ממיגרנה הפסידו בין יום אחד ל-10 ימי עבודה בשנה החולפת, בגלל התקפי מיגרנה (לשם השוואה, בסקר שנערך באירופה נמצא ממוצע של 20 יום לחולה מיגרנה).

מכיוון שלפחות 12-13 אחוז מהאוכלוסייה העובדת בישראל (מונה כשלושה מיליון איש) סובלת ממיגרנות, אפשר לחשב באופן גס ולראות שעל אובדן ימי עבודה בלבד המשק הישראלי מפסיד למעלה מ-200 מיליון שקלים לשנה. זהו, למיטב ידיעתי, הנתון הראשון מסוגו – או על כל פנים אחד הראשונים – בנוגע למשק הישראלי. נזכיר כאן, בהזדמנות זו, הערכות שנוגעות לנזקי המיגרנה לכלכלה האמריקנית אותם כבר פרסמנו כאן בעבר:

• נזקי המיגרנות לכלכלה האמריקנית מוערכים בכ-17 מיליארד דולר לשנה.
• 14 אחוזים מהסובלים ממיגרנות עוברים 15 התקפים או יותר בחודש.
• אצל 20 אחוזים מהסובלים המיגרנות נמשכות יומיים או שלושה.

לדעתי הנתונים האמריקניים די שמרניים, ובאופן כללי אני נוטה לחשוב שהנזק הכלכלי האמיתי הוא לא בצורה של אובדן ימי עבודה אלא בנזק לפרודוקטיביות כתוצאה מעייפות וחולשה פיזית, חוסר ריכוז, מצב נפשי רעוע, ותופעות לוואי אחרות מהן סובלים אנשים שיש להם מיגרנות.

אם 14 אחוז מהמיגרנוטים באמריקה סובלים 15 התקפים או יותר בחודש, וכל התקף פוגע למשך יום אחד בפרודוקטיביות שלהם בשיעור של שליש, כבר מדובר על 44 מיליארד דולר. אם הוא מוריד את התפוקה שלהם לחצי במשך יומיים (יום ההתקף והיום שאחריו) כבר מדובר על 132 מיליארד דולר.

בפוסט קודם שפרסמתי כאן הצגתי מספר שלדעתי הוא די ריאלי: 2.5 מיליארד ש"ח נזק לכלכלה הישראלית כתוצאה ממיגרנות. זה לא כולל הוצאה על תרופות וטיפולים, ונזקים עקיפים אחרים.

מתוצאות סקר חדש, שערכה חברת TNS טלסקר עבור חברת התרופות טבע. עוד מסקנה שעולה מממצאי הסקר: הרבה בורות ביחס למיגרנה גם בקרב אלו שסובלים ממנה.

מוקדם יותר השבוע פורסמו תוצאות של סקר בנושא המודעות למיגרנה, שערכה חברת TNS טלסקר עבור יצרנית התרופות טבע. המשתתפים בסקר: 279 נשאלים בוגרים בגילאים 18 עד 65, שסובלים ממיגרנה בתדירות של לפחות פעם בשלושה חודשים.

הממצאים העיקריים

הסקר ניסה, בין השאר, לבדוק כיצד משפיעות המיגרנות על התפקוד של מי שסובלים מהן. התוצאות שהתקבלו עגומות מאד: 81 אחוזים מהנשאלים אמרו כי המיגרנה פוגעת בתפקודם כהורים וביחסיהם עם בני זוגם. 69% טענו כי היא פוגעת בחיי המין שלהם.

מכיוון שלפחות 12 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים ממיגרנות, אפשר לחשב ולמצוא: אחד מכל 11 אנשים נהנה מחיי מין פחות טובים (אם בכלל) בגלל המיגרנות. לאחד מכל 9 אנשים היא הורסת את חיי המשפחה.
(המשך…)

ההערכה כי לחלק גדול ממקרי המיגרנה יש בסיס תורשתי אינה חדשה. המתאם הגבוה בין מיגרנות למצבי דיכאון כבר נמצא במחקרים רבים. מחקר חדש, יחיד מסוגו, מצביע על כך שהקשר הוא גנטי.

מחקר שתוצאותיו פורסמו מוקדם יותר החודש, מחזק את הסברה על קשר גנטי בין מיגרנה לבין דיכאון. כלומר, על כך שלמיגרנות ודיכאון יש מקור תורשתי משותף. במחקר השתתפו 2652 נבדקים, כולם צאצאים של 22 זוגות שחיו בעיר ההולנדית רוספן בחצי השני של המאה ה-19.

מבין הנבדקים כ-37 אחוז סבלו מדיכאון וכ-14 אחוז סבלו ממגרנות. נמצא ששכיחות הדיכאון אצל הסובלים ממיגרנות הייתה כמעט כפולה מאשר אצל אלו שלא. החוקרים העריכו כי גנטיקה יכולה להסביר 56 אחוזים ממקרי המיגרנה.

סיכום המחקר פורסם בירחון Neurology. ראה הרחבה באתר Science Daily.

מספר קוראות פנו אלינו ושאלו האם יש קשר בין הגלולות שהן נוטלות לבין מיגרנות מהן הן סובלות. ובכן, יש הרבה להגיד על הנושא ובפוסט הנוכחי ננסה לגעת בנקודות העיקריות.

גלולות למניעת היריון נחשבות בדרך-כלל לבטוחות לשימוש ורוב הנשים שנוטלות אותן לא סובלות מתופעות לוואי מיוחדות. יש סיכונים שכרוכים בשימוש ארוך טווח בהן (מומלץ לקרוא את המאמר של פרופ' דורית הוכנר בנושא) אבל לעיתים רחוקות מציינים בהקשר זה בעיות "פעוטות" כמו מיגרנות.

אבל האם גלולות יכולות לגרום למיגרנות? האם הן מונעות מיגרנות? ובכן, עבדכם הנאמן נאלץ להשיב על השאלות האלו לא על סמך נסיונו האישי אלא על סמך קריאה ושיחות (רבות) עם נשים מיגרנוטיות והתשובה שלי בוודאי לא מחליפה שיחה עם רופא נשים. מכל מקום, להלן כמה קצוות חוט שאספתי עבורכן. (המשך…)

עוד לא נפטרנו מהקלישאה של נשים שמתלוננות על כאב ראש כשהן נדרשות למעשה אהבה, ומסתבר שקורה גם להפך – כאבי ראש משמשים תירוץ לקיום יחסים.

ספר חדש בשם "Why Women Have Sex" מונה לא פחות מ-237 סיבות שגורמות לנשים לקיים יחסי מין ותשוקה מינית, כך מסתבר, אינה אחת מהן. בין הסיבות שמוזכרות בספר: כדי להפסיק מיגרנות או כאבי ראש שמקורם מתח (Stress Headaches).

הכותבים, סינדי מטסון ודיוויד באס, זוג פסיכולוגים מאוניברסיטת טקסס, ראיינו 1006 נשים לצורך כתיבת הספר. סיבות פופולריות נוספות שעלו במחקר: "כדי לשפר את הכישורים המיניים שלי", "כדי להחליק את העור שלי", "כי הוא שילם על הארוחה" ו"כי ריחמתי עליו".

הסיבה הכי נפוצה, אגב, הייתה כדי לרצות את בן הזוג – לא פחות מ-84 אחוז מהנשים הודו שקיימו יחסים עם בני זוגן כדי לזכות בקצת שקט או כדי לעודד אותו לבצע את עבודות הבית (בקיצור: במקום טיפול זוגי).

אם לחזור לחלק שמעניין אותנו (כלומר, שמעניין אותנו וגם רלוונטי לבלוג הזה): כבר הסברנו כאן את הקשר בין סקס למיגרנות, שהוא בדרך-כלל קשר שלילי. כלומר, עבור חלק מהאנשים יחסי מין הם אמצעי יעיל להפסקת מיגרנות, כאבי ראש מקבציים וכאבים אחרים. אנשים מסויימים מציינים ספציפית את רגע האורגזמה כרגע שבו כאב הראש נעלם לחלוטין ומייד.

למרבה הצער זה לא המצב אצל כולם. אצל חלק מהאנשים הסקס לא משפיע על המיגרנה ואצל אחרים הוא אפילו משפיע לרעה. ומה אתכם? אין ברירה אלא לבדוק, אני חושב.

עוד על הספר ועל המחקר של מטסון ובאס אפשר לקרוא בכתבה הזו בגרדיאן.

מוקדם יותא החודש פרסם האתר מאקו כתבה מפרגנת נוספות לטיפול במיגרנה באמצעות זריקות בוטוקס. מדהים שיש עדיין רופאים שדוחפים את השימוש בחומר ושישנם "כלי תקשורת" שמפרסמים כתבות כאלו.

בפוסט בוטוקס, תרופת פלא למיגרנות? ובפוסטים נוספים שפורסמו בבלוג הזה על בוטוקס, כבר הצגנו כמה סיבות טובות לא לגעת ברעל הזה עם מקל, ובראשן: א) זה מסוכן ב) זה לא עובד.

קצת רקע: בוטוקס (Botox) תכשיר שמבוסס על החומר הרעיל ביותר הידוע לאדם (בוטולינום טוקסין). גורם שיתוק זמני לרקמות שריר באיזור ההזרקה ומהווה תחליף זול ובטוח לכאורה למתיחות פנים. בשנים האחרונות מנסים לדחוף את זריקות הבוטוקס גם כפתרון למגוון בעיות בריאותיות אחרות.

בניגוד לטענות של הרופאים וחברות התרופות, יש מקרים של תופעות לוואי קשות ומסוכנות, וחשוב מזה במקרה שלנו: בוטוקס פשוט לא עוזר למיגרנה,

במקום לבלוע – פשוט תדביקו. זה מה שמציעה חברת NuPathe עם המוצר החדש שלה, מדבקה לטיפול במיגרנה.

חברת NuPathe משיקגו טוענת לפריצת דרך בטיפול במיגרנות באמצעות המוצר Zeltrix, מדבקה מיוחדת שמחדירה סומטריפטן (אימיטרקס) דרך העור לכלי הדם המקיפים את הגולגולת.

היתרון של שיטת טיפול כזו, שכבר נוסתה עם כמה תרופות אחרות – נטילת התרופה לא משפיעה על מערכת העיכול שנוטה להיות רגישה בזמן התקף מיגרנה, ואין חשש מפליטה של התרופה מהגוף בגלל הקאה.

מחקר מתקדם (Phase III) בהשתתפות של 530 נבדקים השיג תוצאות טובות והחברה מעריכה שהמוצר יגיע לשוק ב-2010.

המקור: medGadget (הקליקו על התמונה), רויטרס.