מיגרנה 101

כל מה שצריך לדעת כדי לסבול מפחות כאבי ראש

מהי מיגרנה

מאת shooky, יולי 23, 2007, תחת הנושאים חיים עם כאב ראש

מהי מיגרנה וכמה זה כואב באמת? מה גורם לה ומה בדיוק מרגישים? האם אפשר לרפא או למנוע אותה? פוסט לאנשים שלא שולטים בחומר.

את הפוסט הזה אני כותב למען אלו מכם שלא לגמרי יודעים מהי מיגרנה. כלומר, אולי שמעתם את השם ואתם יודעים שמדובר בכאב ראש חזק, אבל מעבר לזה אתם לא יודעים הרבה. אולי אתם סובלים מכאבי ראש ולא בטוחים שהם מיגרנה; או שאולי מישהו קרוב אליכם סובל ממיגרנות, ואתם רוצים להבין ולדעת יותר.

לפני שנמשיך, תזכורת והבהרה: אני לא רופא וכל מה שייאמר כאן מבוסס על נסיוני האישי, על מה שקראתי ולמדתי. כמובן שזה לא מחליף ביקור אצל רופא.

מהי מיגרנה

מיגרנה (Migraine, מיוונית: Hemicrania, "חצי ראש") היא תסמונת שהביטוי הכי בולט שלה הוא התרחבות של עורקים חוץ-גלגלתיים שגורמת לכאב ראש חריף שמתמקד בצד אחד של הראש.

המיגרנה (וגם "צדעת", "צילחה") היא מחלה נוירולוגית כרונית, ככל הנראה בעלת בסיס תורשתי. הבנתה אינה שלמה, אך ידוע שהיא מלווה בשינויים בפעילות החשמלית של המוח וקשורה לשיבושים במשק הסרוטונין (נוירוטרינסמיטור שקשור לויסות מצב הרוח), ויש מתאם גבוה בינה לבין הפרעות נאורלוגיות נוספות ובעיות נפשיות ופסיכולוגיות שונות.

רוב הסובלים ממיגרנות חווים אותן ככאב פועם בחצי ראש, בעיקר באזור הרקה, המצח או ארובת העין, לעיתים עם הקרנה לצדי הראש, האף, האוזן, הלסת, הצוואר והכתף. אצל חלק מהאנשים הכאב הוא חד וממוקד, "לוחץ". בשני המקרים התחושה הנפוצה היא של "הראש מתפוצץ".

אצל חלק מהאנשים מלווה כאב הראש בסימפטומים נוספים שהנפוצים בהם הם: חולשה, סחרחורת, עין דומעת, בחילה, הקאות, עצירות (לפני ובתחילת התקף), שלשול (בסוף ההתקף), שינויים בלחץ הדם וברמת הסוכר, הזעה מוגברת, בלבול, הפרעות ראייה, רגישות לרעשים ולריחות, רגישות לאור.

הרגישות לאור היא סימן מובהק מאד, עד כדי כך שלפעמים מגדירים אותה כ"פוביה". לא תמיד היא קיימת, לא אצל כל אחד ולא בכל התקף, אבל כשהיא קיימת עוצמת הכאב היא לעיתים כעוצמת האור.

במקרים נדירים יותר, יכולים להופיע עיוורון זמני, שינויים קיצוניים במצב הרוח, הפרעות ראייתיות קיצוניות ("אאורה") הפרעות דיבור, הזיות, אובדן הכרה, חולשה ואף שיתוק בצד אחד של הגוף.

התקף מיגרנה יכול להימשך בין דקות בודדות למספר ימים. הכאב יכול להיות קל, או קשה עד כדי חוסר יכולת לתפקד. שכיחות ההתקפים יכולה להיות פעם בשבוע (לפעמים באותו יום ובאותה שעה), פעם בשנה, פעם או פעמיים בחיים, כל יום. יש חולים שסובלים מהתקפים תכופים ואז "נרפאים" ובמשך שנים לא סובלים ממיגרנות ואז סובלים מהן שוב. תיאור מרתק של הרבגוניות של התופעה, אפשר למצוא בספר "כיצד לחיות עם מיגרנה" של ד"ר אוליבר זקס, שעוד נזכיר אותו כאן בעתיד.

אצל רוב המיגרנוטיים (מי שסובלים ממיגרנה, היא מגבילה פעילות, פוגעת בתפקוד ובזמן התקף מביאה להשבתה מוחלטת. המגבלות קשורות לא רק למצב בזמן התקף, אלא גם לתופעות לוואי שנמשכות לעיתים בין התקפים או מופיעות לקראת התקף, וכן להשלכות הנפשיות והפסיכולוגיות של הבעיה הזו.

חלק מחולי המיגרנה עוברים ייסורי גיהנום. אחדים, מגיעים מדי פעם עם התקפים לחדר מיון, שם הם מטופלים במשככי כאבים נרקוטיים חריפים, כמו קודאין או מורפיום. אצל אחדים, המיגרנה היא בעיה קלה, שלא פוגעת יותר מדי באיכות החיים. אחת מהטענות שנציג כאן בפוסטים עתידיים, היא שאפשר לעבור בין הקבוצות, ושהמעבר קשור לסגנון החיים.

מה גורם למיגרנה

הסיבות למיגרנה אינן ברורות. כאמור, ידוע שקודם להופעת התקף מיגרנה מתרחשים שינויים בפעילות החשמלית של המוח; בעקבותיהם מופיעה התרחבות ניכרת של כלי הדם שמחוץ לגולגולת, שהיא הסיבה לכאב הראש. שאר התופעות, יכולות להופיע במקביל, לפני, אחרי או בכלל לא, ולכן גם הקושי באבחון של חלק מהחולים.

בעבר ראו במיגרנה תופעה פסיכוסומטית. כיום, רואים במיגרנה "מצב", נטייה – לעיתים מולדת ולעיתים נרכשת. לא ידוע על דרך לרפא מיגרנה, אך ישנם הישגים טובים במניעה ובטיפול, בעיקר באמצעות זיהוי של "טריגרים", גורמים שעלולים להאיץ הופעת התקף.

כמה טריגרים אופייניים:
* חוסר שינה, אכילה לא מסודרת, שתייה לא מספקת.
* שינויים הורמונליים הקשורים לביוץ, מחזור נשי, הריון, בלות ועוד.
* שינויים חדים במזג-האוויר, לרבות טמפרטורה, לחץ ברומטרי, וכו'.
* שתיית אלכוהול – אצל חלק מהאנשים יין אדום, באופן ספציפי.
* חשיפה לחומרים רעילים ואלרגנים שונים.
* רגישות לחומרים סינתטיים במזון, כמו צבעי מאכל, חומרים משמרים או מונוסודיום גלוטומט.
* בעיות אורתופדיות בצוואר, בגב או בכתפיים.
* מזונות מסויימים, המשתנים מחולה לחולה, כמו גבינות שמנות, שוקולד, בצל ועוד.
* מתח נפשי, חרדה, רקע של דיכאון קל או בינוני.
* אפי טריגר.

לעיתים קרובות המיגרנה מתקיימת ומתגברת במקביל למחלות אחרות, ממגוון סוגים, עם קשרים שנראים מובהקים: סינוסיטיס כרוני, אולקוס, אסטמה, סוכרת, אפילפסיה, נרקולפסיה (מחלת השינה), מחלת פרקינסון, עייפות כרונית, מחלות נפש שונות, ועוד.

טיפול במיגרנה

ההערכה העדכנית היא ש-18 אחוזים מהנשים ו-6 אחוזים מהגברים במערב סובלים ממיגרנה, כלומר מדובר בבעיה נפוצה יחסית, שיש לה השלכות אישיות, חברתיות וכלכליות רבות. למרות זאת, ההצלחה בטיפול במיגרנה היא קטנה יחסית, וזאת בגלל חוסר במודעות, תת-אבחון, והקשיים האובייקטיביים לבודד את הגורמים ולמצוא תרופות יעילות – בעיקר בהתחשב בכך שמדע הקפואה עדיין לא לגמרי מבין את מיגרנה מהי.

מלבד טיפול סימפטומטי משככי כאבים חזקים, הולך ורווח מאז ראשית שנות התשעים הטיפול בטריפטנים, תרופות שמנסות להתערב במנגנון הבין-סינפטי שעומד מאחורי כאב הראש. סוגים נוספים של טיפול תרופתי , בעיקר טיפולים מניעתיים, מנסים לייצב את ההתנהגות של מערכת העצבים וכלי הדם. חלק מהחולים מושפעים גם מתרופות נוגדות-דיכאון קלות. סוגים שונים של טיפולים "משלימים", כמו דיקור סיני למשל, נתגלו כיעילים יחסית לטיפול במיגרנה ולמניעתה.

כאמור, ישנה חשיבות גדולה גם לסגנון החיים וליכולת של החולה לאזן את גופו ואת נפשו, וגם סוגים שונים של פעילות להורדת מתח נתגלו כיעילים בצמצום התדירות והעוצמה של ההתקפים.

הכי חשוב: אדם שסובל ממיגרנה זקוק לעזרה ותמיכה, כדי שיקפיד להימנע מחשיפה לטריגרים או כדי שיטפל בבעיות שמהוות טריגר. תעזרו לו – יהיו לו פחות מיגרנות.

תגיות: , , ,

9 תגובות לפוסט 'מהי מיגרנה'

לקרוא את התגובות ב-RSS או לשלוח טראקבאק לפוסט 'מהי מיגרנה'.

  1. מאת תראזי

    22 אוגוסט, 2007 בשעה 4:29

    לדודה שלי היה כאבי ראש, הפרעות ראייה כל מיני תופעות עד שאבחון ב CT מצא גידול קטן במח, שלוחץ על אזורים שונים מפעם לפעם, זה נשמע ההסבר הכי הגיוני, אולי מיגרנה נגרמת פשוט מגידול מזערי?

  2. מאת shooky

    22 אוגוסט, 2007 בשעה 8:54

    עשיתי CT. אין גידול.
    .

  3. מאת תראזי

    22 אוגוסט, 2007 בשעה 9:15

    לפי הלינק הזה http://www.alternativli.co.il/migrena.htm
    "מיגרנה נוצרת כתוצאה מהתרחבות כלי דם במוח באיזור הגולגולת והפרעות בזרימת דם. התאוריות החדשות הקשורות לכאב הראש ולצורתו החריפה יותר המיגרנה, מדברות על קשר גנטי תורשתי בסיכוי של למעלה מ- 50% להעברת המחלה לדור הבא."

    התרחבות כלי דם, בדיוק אותו אפקט.

  4. מאת shooky

    22 אוגוסט, 2007 בשעה 14:24

    יש מקורות יותר מסודרים, כמו זה
    http://216.25.100.131/ihscommon/guidelines/pdfs/ihc_II_main_no_print.pdf

  5. מאת מורן לוסטיג

    27 אוגוסט, 2007 בשעה 14:51

    בעבר, בכל פעם שהייתי שותה אלכוהול מספיק כדי להרגיש אותו, היתה לי למחרת מיגרנה.
    מאז שמעתי (קראתי?) שחלק ניכר מן ההנגאובר נגרם מהתייבשות.
    מאז אני מקפידה לשתות כוס מים על כל מנת אלכוהול – ולא היו לי יותר מגרנות מאלכוהול.
    הלוואי שאת כל המיגרנות ניתן היה לנפנף בכזו קלות.

  6. מאת נעם

    28 אוגוסט, 2007 בשעה 21:43

    עבורי אחד הטריגרים הגדולים למיגרנה הוא – שוקולד, אהובי ואויבי הגדול…
    ככל שהשוקולד יותר עשיר, המיגרנה כנראה תהיה יותר גרועה…


  7. 14 אוקטובר, 2007 בשעה 15:38

    לי יכול להיווצר כאב ראש שהפוך עם הזמן למיגרנה ע"י שמיעת מוזיקה רועשת. זה בדר"כ קורה כשאני מלא אדרנלין שם מוזיקה רועשת ולא שם לב לנפילת האנדרנלין, המוזיקה ממשיכה לפעול ואני מקבל מיגנרה! =\

  8. מאת מיגרנטית ותיקה

    12 אוגוסט, 2009 בשעה 11:36

    לנשים יש תקוה ! להזקן !!

    לרוב הנשים יש הקלה משמעותית עד מוחלטת, מן המיגרנות, מגיל המעבר ואילך

    האסטרוגנים תורמים למספר ההתקפים ולעצמתם. על כן כנראה זו מחלה "נשית" יותר.
    ידוע גם שעוד בתקופה שהיו נותנים לנשים בגיל המעבר, הורמונים כשגרה, הנטיה למיגרנות היתה קונטראינדיקציה למתן ההורמונים.
    אתם רואים? אין רע בלא טוב !
    .

  9. מאת ענת

    21 אוגוסט, 2013 בשעה 14:52

    אחד התיאורים המדוייקים והמקיפים לבעיה. שאפו

להגיב