זה לא סוד שיש קשר הדוק בין השינה ואיכותה לבין מיגרנות. לדוגמא, ידוע שאנשים עם נדודי שינה סובלים יותר ממיגרנות ושחוסר בשעות שינה הוא טריגר להתקפי מיגרנה. אבל מה הסיבה לכך?
במחקר שתוצאותיו פורסמו אשתקד במגזין Headache האמריקני, נבדקו 43 נשים עם מיגרנות, כאשר חלקן קיבלו טיפול התנהגותי לשיפור השינה ואחרות טיפול פלסבו. המחקר מצא שיפור משמעותי בתדירות ועוצמת המיגרנות אצל הנשים שקיבלו את הטיפול האמיתי.
זוהי רק דוגמא אחת למספר גדול של מחקרים שמצאו קשר בין הכמות ואיכות השינה לבין התקפי מיגרנה. המדע עדיין לא יודע לספק הסבר שלם לתופעה, אבל יש כבר הרבה קצוות חוט.
אצל אנשים שסובלים ממקבצים (clusters או "כאבי ראש מקבציים" וכו'), במיוחד אלו שההתקפים שלהם מתרחשים בלילה, הקשר להפרעות שינה הוא די מובהק. אצל חלקם, ההתקף מתחיל מייד עם המעבר לשנת חלום (REM). משערים שאצל אנשים שסובלים ממיגרנה מצויה (ללא אאורה) ומתעוררים עם מיגרנות בבוקר לעיתים הקרובות, הסיבה היא ששנת ה-REM היא הכי חזקה לקראת הבוקר.
השערה נוספת היא שבעיות באיכות השינה, פוגמות בייצור הדופאמין והסרוטונין (שני ניורו-טרנסמיטורים שקשורים קשר הדוק למצב הנפשי). זו, כך נראה, גם הסיבה שהרבה אנשים שסובלים ממיגרנה מגיבים לתרופות אנטי-דיכאוניות מסוג SSRI, שמשפיעות על ספיגת הסרוטונין.
האם זו הבעיה שלכם? נסו לקיים מעקב אחרי הרגלי השינה שלכם, ושאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
- האם אתם חשים עייפים כשאתם קמים בבוקר?
- האם לעיתים קרובות קשה לכם להירדם?
- האם קורה לכם שאתם חשים עייפות או טשטוש לאורך כל הבוקר, למרות שישנתם מספיק?
- האם אחרי לילה שבו ישנתם פחות, אתם חשים עצבנים מאד?
- האם אתם עצבניים ולא מרוכזים גם אחרי שנת לילה מלאה?
- האם אתם סובלים מדיכאון, חרדות, או מצוקה נפשית אחרת?
אני אתייחס עוד לנושא בפוסטים עתידיים. בכל מקרה, אם מה שכתבתי כאן נשמע לכם מוכר אין סיבה לחכות – לכו לרופא המשפחה, ספרו לו על בעיות השינה שלכם ובקשו הפניה למרפאת שינה.