מיגרנה 101

כל מה שצריך לדעת כדי לסבול מפחות כאבי ראש

רפואה לעשירים, מחלה למדינה

מאת shooky, אפריל 23, 2008, תחת הנושאים תרופות ושיטות טיפול

זה לא סוד שיש הרבה בעיות במערכת הבריאות הישראלית, והפוסט הזה הולך להיות פסיק קטן בכל מה שנכתב וייכתב עליהן. בכל אופן, אני רוצה להסיט את הדיון מהנתיב הרגיל שלו ולומר כמה מילים על התפיסה שעומדת מאחורי המערכות ומאחורי הבעיות.

בוודאי שמעתם וקראתם הרבה על ה"רפואה האפורה", וכל כך שהטיפול הרפואי שמקבל בישראל מי שידו משגת, הוא הרבה יותר טוב משל מי שלו. מעבר לבעייתיות המוסרית, אני חושב שזו אנומליה שמעידה על חולי חברתי ועל עיוות כלכלי.

הנחת העבודה שלי – שאפשר להתווכח עליה כמובן – היא שאין כאן בעיה כלכלית אובייקטיבית. כלומר, למדינת ישראל אין שום בעיה להעניק לכל תושביה טיפול רפואי מצויין. ההתדרדרות המתמשכת של שירותי הרפואה הציבוריים היא לא רק בעיה חברתית אלא גם כשל כלכלי, שגורם הפסד. במילים אחרות: למדינת ישראל משתלם להשקיע יותר ברפואה.ויש לי דוגמאות.

דוגמא ראשונה: מימון תרופות נגד מיגרנה.
לקוראי הבלוג הזה אני לא צריך לספר כמה כושל הטיפול הרפואי בכאבי ראש בכלל ובמיגרנות בפרט. ישנם הרבה רופאים טובים בישראל ויש לרפואה פתרונות טובים יחסית למיגרנות, אבל רוב הסובלים ממיגרנות לא מאובחנים  ואלו שמאובחנים לרוב לא יכולים ליהנות ממה שהרפואה מציעה להם, מסיבות כלכליות. רוב התרופות היעילות פשוט עולות יותר מדי וקופות החולים מציעות סבסוד מינימלי אם בכלל.

הנזק למשק כתוצאה מאובדן ימי עבודה וירידה בפריון העבודה: כ-2.5 מיליארד שקלים בשנה. הרבה יותר ממה שהיה עולה למדינת ישראל להעניק טיפול טוב יותר לבעיה.

דוגמא שנייה: הטיפול הרפואי בפליטים.

מדינת ישראל מסרבת לקחת על עצמה את האחריות להעניק טיפול רפואי לכ-3000 פליטים וכמה אלפי עובדים זרים שאין להם ביטוח רפואי. עמותת רופאים לזכויות אדם פועלת כדי לשנות את המצב, וישנה הצעת חוק חדשה של ח"כ כהן (מרצ) וח"כ פינס (עבודה), וישנו קמפיין הבלוגרים.

מה שמעכב את פתרון הבעיה הם התעקשות משרד האוצר שדרושים 42 מיליון שקל כדי לדאוג לכעשרת-אלפים פליטים, וסירוב משרד-האוצר להעביר את הכסף. באוצר טוענים בין השאר, שמספר הפליטים גדול בהרבה – כאילו שזה משנה – ושהמדינה הולכת ממילא לגרש אותם.

מעשית, תקציב סל הבריאות ל-7 מיליון תושבי ישראל הוא פחות מחצי מיליארד ש"ח. שוק הביטוח הרפואי ל-200 אלף העובדים הזרים בישראל הוערך לאחרונה ב-250 מיליון ש"ח. לכן, לא מוגזם להעריך שהטיפול הרפואי לפליטים לא צריך לעלות למדינה יותר מה-7 מיליון שקלים ששר הבריאות בן-יזרי הבטיח בתחילת חודש אפריל. לו רק היה מקיים את ההבטחה.

ברור שאין כאן בעיה כלכלית אלא בעיקר של ניפוח מספרים. ומצד שני, כשאתה מזניח בעיה היא עולה בסופו של דבר הרבה יותר. תארו לעצמכם, למשל, שבגלל חוסר הטיפול בפליטים לא תתגלה בזמן מגיפה כלשהי – כמה זה יעלה? ובדיעבד, כשישראל תכיר סופסוף באחריותה, הנובעת מאמנות בינלאומיות עליהן היא חתומה – האם לא ברור שההוצאות הרפואיות יהיו הרבה יותר גדולות בגלל ההזנחה?

תגיות: , , ,

להגיב