מיגרנה 101

כל מה שצריך לדעת כדי לסבול מפחות כאבי ראש

על הומיאופתיה, טראומיל ו-10:23

מאת shooky, מאי 3, 2011, תחת הנושאים תרופות ושיטות טיפול

למרות שכמה אנשים שאני מעריך שידלו אותי, לא הצטרפתי לקמפיין 10:23 נגד ההומיאופתיה. כשאחי טל הציע לכתוב פוסט בנושא הספציפי של טיפול במיגרנות באמצעות הומיאופתיה, לא התנגדתי. טל, אגב, הוא מהמתנגדים והוא ניסה לתת בפוסט הזה תשובה "מדעית" לשאלה האם הומיאופתיה עוזרת למיגרנה או לא. המסקנה שלו היא שלא.

אני פחות נחרץ מטל, גם בגלל שאין לי השכלה מדעית מספקת כדי לקרוא ולהבין לעומק תוצאות של מחקרים. גם בגלל שהכרתי כמה אנשים שיש להם את הרקע המתאים ונחשפו למידע אליו טל וחבריו נחשפו, ועדיין טוענים שהומיאופתיה עובדת.

בשיא הקמפיין, הפנה אותי פוסט של יוסי לוי לסיפור (שאני חוזר עליו מהזיכרון ומתנצל אם לא אדייק) על אם שמנעה מילדתה התינוקת טיפול אנטיביוטי בניגוד לעצת רופא הילדים. ההומיאופתית שלה שכנעה אותה שהטיפול ההומיאופתי יעיל יותר מאנטיביוטיקה. היא ביקשה חוות דעת נוספת בפורום הומיאופתיה, שמשתתפיו חיזקו את ידיה ואמרו לה שלא כדאי לה לתת אנטיביוטיקה לילדה.

הסיפור הזה היה מאד מטריד בעיני. אנטיביוטיקה היא לעיתים קרובות תרופה מצילת חיים – כיצד יכולים הומיאופתים להמליץ להימנע מתרופה כזו, כאשר רופא קבע שהיא נחוצה?

ובכל זאת, תמיד כדאי לקבל חוות דעת נוספת. החלטתי לשאול לדעת ידידי ד"ר ראובן ברק (עוד אחד מיושבי קפה קאימק המפורסם בלוינסקי), שהוא גם רופא קונבנציונלי (מומחה לכירורגיה כללית וכירורגיית ילדים), גם מטפל ברפואה סינית וגם תמיד יש לו דברים מעניינים לומר. גם הפעם הפתיע.

לדבריו, מחקרים עדכניים מחזקים את הטענה שאנטיביוטיקה לא עוזרת לרוב הסוגים של דלקות האוזניים בילדים. בדרך-כלל היא מספקת הקלה זמנית במקרה הטוב, ואז הדלקת חוזרת. והרי הבעיה עם ילדים, הסביר ראובן,  הן דלקות האוזניים החוזרות.

ד"ר ברק, אגב, מאמין שההומיאופתיה מציעה טיפול יעיל לדלקות אוזניים ולהרבה בעיות אחרות. אני לא יודע כיצד הוא מיישב זאת, בתור איש מדע, עם המחקרים שציטטו טל, יוסי וחבריהם. אבל בתור מישהו שממילא אוהב להטיל ספק גם בספקנים, החלטתי לנסות תרופה הומיאופתית.

טראומיל: עוזר או לא?

עליי לציין, לפני שאספר על הניסוי, שבעיני חלק מהרעיונות של ההומיאופתיה נראים מפוקפקים; ומצד שני, גם כשהוסברו לי לראשונה עקרונות הרפואה הסינית, הגבתי בחוסר אמון. אז נכון, ישנם טיפולים של הרפואה הסינית שהמדע מאשש את יעילותם – מה שאי אפשר לומר על הומיאופתיה. בכל אופן, כל מי שטופל אצל מטפל סיני טוב יודע שיש דברים שלא ניתן לנסח אותם מדעית אבל אפשר להרגיש אותם בגוף.

לתכשיר שניסיתי קוראים טראומיל. השתמשתי בו בצורה של משחה, לטיפול בברך כואבת. על המשחה המליצו לי שתי נשים – אחת מהן רקדנית צעירה והשנייה פנסיונרית. שתיהן דיווחו על תוצאות מצוינות, אבל הנחתי ששתיהן טיפלו בבעיות מהן סבלו גם באמצעים אחרים כמו משככי כאבים אנטי-דלקתיים.

השתמשתי במשחת הטראומיל במשך מספר שבועות. לתחושתי הסובייקטיבית, המשחה הזו מצננת את המקום בו היא נמרחת ומשככת כאבים ביעילות בינונית, בהשפעה מיידית ולמשך מספר שעות. זאת למרות שעל-פי רשימת המרכיבים שלה כל מה שיש בה הן כמה תמציות של צמחים, שכבר שתיתי בתה.

הטראומיל לא פתר את בעיית הברך הכואבת שלי, אבל בהחלט עוזר ומשפיע על איכות חיי. אין לו תופעות לוואי כמו זריקות הוולטרן שקיבלתי כשהבעיה הופיעה לראשונה. מצד שני, הוא לא יגרום לי לוותר על טיפול קונבנציונלי נחוץ. אז אני מניח שהומיאופתיה לא תמיד חייבת להיות כזה אסון.

תגיות: , , ,

10 תגובות לפוסט 'על הומיאופתיה, טראומיל ו-10:23'

לקרוא את התגובות ב-RSS או לשלוח טראקבאק לפוסט 'על הומיאופתיה, טראומיל ו-10:23'.

  1. מאת zipdrive

    3 מאי, 2011 בשעה 21:48

    כרגע הצצתי באתר של ד"ר ברק מהקישור שלך, ואני חייב להגיד שנראה שהוא דוגמא מצוינת לדיסוננס הקוגניטיבי שאנשים מסוגלים לחיות איות. כשרופא מומחה כותב בבלוג שלו ש"לשינון מנטרות באופן רפפטטיבי השפעה בריאותית, שמחה נוצרת בכל תא ותא בגוף" זה גורם לי לחשוב שיש לו בעיה.

    אני לא מכיר את המשחה, אבל מעיון באתר חברה המפיצה (אלטמן), לא ברור לי ממה מורכבת רוב המשחה- הרי תרופות הומיאופתיות הן מדוללות עד כדי כלום. ברמדי נוזלי יש בעצם מים, אבל אני לא יודע מה יש במשחה.


  2. 11 מאי, 2011 בשעה 14:48

    לתגובת ZIPDRIVE, תמיד צר לי להווכח בצרות מוחם של בני האדם, כבר ב 1975 החלו חוקרים במערב את השפעתן של טכניקות מדיטציה והרפייה, ש CHANTING הוא חלק מהן ואף נתנו לתוצאה שם:THE RELAXATION RESPONSE כלומר- תגובת הרלקסציה, ראה כאן, בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הורווארד. http://www.relaxationresponse.org/
    ואם אתה רוצה התייחסות ספציפית לעניין השירה ויעילותה המדעית אז הנה: http://www.shiftyourlife.com/2010/the-science-behind-mantra-chanting-by-jonathan-goldman/
    לעניין המודעה הספציפית אצלי באתר- זה דף פרסומי, מועתק מילה במילה (שאני עומד מאחוריו), וזכותם של אנשים החשים רגשות התעלות ושמחה להביע אותם, גם אם זה למורת רוחם של "נאמני המדע" יהיה הביסוס לאמונתם אשר יהיה, לעניין ההומיאופתיה: זה לא קל, אני יודע על מצבים ספציפיים בהם נוכחתי בעבודתי בהם הומיאפתיה הצליחה במקום שדיסציפלינות אחרות נכשלו, זה לא גרם לי לנטוש את עיסוקיי הנוכחיים ולחבק את השיטה בשתי ידיי, ואיני נוהג להמליץ על תרופות הומיאופתיות כל רגע, אבל אם, למשל, יש לילד שלכם דלקת אוזניים (אגב הפוסט המעולה לעיל) אז טיפות טראומיל לאוזניים דווקא מאוד עוזרות. כך גם היפריקום בהכנה הומיאופתית לחרדות ודכאון, גלזמיום לחרדת בחינות וכו'. בעברי, כשהייתי כירורג, נהג הבוס שלי להגיד: THE PROOF OF THE PUDDING IS IN IT'S EATING, וזה נכון מכל תיאוריה, תמיד.


  3. 13 מאי, 2011 בשעה 20:35

    שלום ד"ר ראובן ברק. תודה על התגובה המושקעת.
    כתבת שעבור דלקות אוזניים "טיפות טראומיל לאוזניים דווקא מאוד עוזרות." האם בוצעו מחקרים על התרופה? לאיזה ממצאים הגיעו? מדוע, אם התרופה מאד עוזרת, היא איננה מקבלת המלצה בתוך הממסד הרפואי?

    תודה רבה,
    טל

  4. מאת איריס

    30 מרץ, 2012 בשעה 6:37

    שלום, קודם כל הייתי שמחה לדעת מה הרקע של בעל האתר,האם יש איזה רקע ברפואה ? אני מטופלת כבר כ- 3 חודשים דרך מרפאת כאב באיכילוב בדיקור ובכירופרקטיה, בעקבות מיגרנות בתדירות של 3-4 של 3 פעמים בחודש לפחות כ- 3 ימים כל התקפת מיגרנה. שם חושבים שזה כתוצאה מעקמת מסויימת בכתף, שגרמה כל השנים לבעיה הזו, חוסר איזון. לצערי עדיין אני לא רואה כל הטבה למרות הטיפולים שנערכים פעם בשבוע כל אחד מהם. הייתי רוצה לשאול אותך, איך את חושבת שניתן לבדוק אם מאכלים מסויימים שאני לא יודעת אולי גורמים לי למיגרנה ? כמו גבינה צהובה, שוקולד ואולי דברים נוספים שאני לא מעלה על דעתי בכלל, אני כבר די נואשת, ורוצה למצות את כל הבדיקות שאפשר….
    אם תהייה בידך התשובה לעזור אשמח…..חג שמח, איריס

  5. מאת shooky

    9 אפריל, 2012 בשעה 12:24

    שלום איריס,

    כפי שמוזכר בדף האודות ובכמעט כל דף אחר בבלוג הזה, הרקע שלי הוא בעיקר 30 שנים של כאבי ראש. לזה אפשר להוסיף שיחות עם מאות (אולי כבר אלפי) אנשים שסובלים ממיגרנות, השכלה מדעית בסיסית וקריאה רבה. כך שמה שיש לי לומר בכל מקרה לא יכול להחליף שיחה עם רופא, וגם אין יומרה כזו.

    לשאלותייך:
    א. בעיות שונות בגב, בצוואר או בכתפיים הן בהחלט טריגר מוכר למיגרנות ויש אנשים שמדווחים על הטבה בעקבות טיפול בדיקור ובכירופרקטיקה, אבל אם אחרי 3 חודשים את לא חשה שיפור אז אני חושב שמותר להסיק שהטיפול לא עובד. בקשי החלפה שלו.
    ב. כדי לקשר בין דברים שאת אוכלת לבין התקפים, כדאי בשלב ראשון לנהל יומן מסודר ולתעד הכל: שינה וקימה, אכילה ושתייה, פעילויות פיזיות שונות, חריגות מסדר היום וכו'. ספציפי בנושא של מזון, יש דבר שנקרא "דיאטת אלמינציה", כשמתחילים בתפריט מאד מוגבל ומגדילים אותו בהדרגה. כך ניתן להבחין לאיזה מזונות הגוף לא מגיב טוב. כדאי לעשות דיאטה כזו רק אחרי הדרכה מרופא או לכל הפחות דיאטן.
    ג. ספציפית לגבי שוקולד, גבינה צהובה וכו' – ישנם אנשים שרגישות למאכלים מסוימים או מרכיבים שלהם מהווה טריגר למיגרנה, אבל זו תופעה הרבה פחות נפוצה ממה שאפשר לחשוב. זה בדרך-כלל גם עניין של מידה. גם סתם ארוחה כבדה או עשירה בשומנים יכולה להוביל להתקף אצל מי שרגיש לזה. אלכוהול, לעומת זאת, הוא טריגר חזק אצל חלק מהאנשים ומכאבי הראש, אם כי לאו דווקא של סוג המיגרנה שיש לך.
    ד. בהנחה שהאבחנה נכונה, אני ממליץ לך לנסות לעשות אימוני פלדנקרייז. זה לא מתנגש עם שום דבר אחר והניסיון האישי שלי עם השיטה טוב מאד. לדעתי זה מסובסד היום בכל קופות החולים.
    ה. מכיוון שהתדירות של המיגרנות שלך לא גבוהה, אני חושב שכדאי לך לשאול את הרופא שלך על טיפול בטריפטנים (ריזלט, רילרט, וכו'). אלו כדורים ייעודיים למיגרנות שנחשבים בטוחים ואצל רוב האנשים הם מפסיקים את המיגרנה בשלב מוקדם.
    חג שמח.

  6. מאת איריס

    9 אפריל, 2012 בשעה 12:31

    היי, תודה על תשובתך, אגב, בנוגע לסעיף ה. שלך ,מטופלת כבר בריזלט בזמן התקפים.
    המטרה שלי להפחית את ההתקפים.
    ודבר שני הייתי שמחה לדעת אם אתה הגעת לפיתרון כלשהו ומצאת משהו שעוזר למיגרנות, אם כן אשמח לשמוע.

  7. מאת shooky

    9 אפריל, 2012 בשעה 17:24

    ככלל, אין דבר כזה "לרפא" מיגרנות. הנטייה למיגרנה היא ככל הנראה מולדת או מכל מקום קבועה (יש אנשים שמתחילים לסבול ממיגרנות אחרי תאונה או מחלה), ולכן השאיפה צריכה להיות להפחית את תדירות ההתקפים ולטפל בהם טוב יותר כשהם מתרחשים.

    מה שהופך את הנטייה להתקף הם טריגרים שונים – פסיכולוגיים, פיזיולוגיים וסביבתיים. זה יכול להיות חוסר איזון הורמונלי, חסר תזונתי, הפרעה כלשהי בפעילות מערכת העצבים, חשיפה לאלרגן או חומר כימי חריף, בעיה אורתופדית, בעיות ראייה או אא"ג וכו' וכו'.

    השלב הראשון בטיפול מוצלח, אם כן, הוא לזהות מהם הטריגרים שלך. על הכתף את כבר יודעת, אבל ייתכן שישנם טריגרים נוספים שאת לא מודעת אליהם, ולכן עלייך לתעד את סדר היום שלך ולנסות לזהות הקשרים.

    אגב, יש אנשים שבעקבות טיפול מוצלח מפסיקים לסבול ממיגרנות למשך שנים, או שההתקפים שלהם נעשים נדירים מאד.

    כאבי הראש שלי (גם מיגרנות וגם כמה סוגים נוספים) הצטמצמו מאד מרגע שהתחלתי לשים לב וצמצמתי חשיפה לטריגרים – שינויי טמפרטורה קיצוניים, חוסר שינה, אכילה לא מספקת, חוסר בנוזלים, אלכוהול, חשיפה לריחות חזקים או תאורה מרצדת, וכמובן – מתח.

    בכל אופן, אי אפשר להתנתק מהעולם ומהשפעותיו המזיקות ולכן חשוב לנסות לחזק את הגוף, לעשות אותו עמיד יותר לטריגרים, ללמוד לאזן תופעות שונות שקשורות בכאבי הראש ולהתמודד איתן טוב יותר (הפרעות שינה, מתח, שינויים קיצוניים במצבי עירנות ומצב רוח ועוד).

    יש לי הצלחה טובה בצמצום התדירות ובהקלת ההתקפים הקשים יותר מהם אני סובל, מסוג cluster headache, באמצעות טיפול מונע במלטונין ושימוש בחמצן 100 אחוז בזמן התקף. זה טיפול שלעת עתה אין ראיות מוצקות לכך שהוא יעיל גם למיגרנות רגילות, אבל על כך לדעתי כדאי לך להתייעץ עם הרופא שלך.

    פעילות גופנית מתונה ומסודרת גם כן עוזרת, מלבד שאר המעלות שלה. בתקופה מסוימת עשיתי טאי צ'י על בסיס קבוע וחשתי שיפור. היום אני עושה פלדנקרייז, שעוזר לדעתי גם במניעה וגם בתיקון בעיות שמהוות טריגר.

  8. מאת יוליה

    16 מאי, 2012 בשעה 23:40

    היי שוקי.
    אני חדשה כאן, ויצא לי לעבור על חלק גדול מהפוסטים.
    מהתגובה האחרונה שלך רציתי לשאול – מה זה אומר טיפול מונע במלטונין?

    וגם – גיגלתי את סוג כאבי הראש שציינת ולא בדיוק הבנתי – מה ההבדל בינם לבין מיגרנות?
    *כרגע ביום השמיני של מיגרנה שמסרבת לעבור והתרופה הכי חזקה שיש לי היא זומיג שלא עוזרת..

  9. מאת זיוה

    30 יולי, 2012 בשעה 15:42

    סובלת ממיגרנות למעלה מ30 שנה. נעזרת באימיטרקס באופן קבוע ובתרופות למניעה שמשתנות בכל פעם שאני פונה לרופא אחר. התחלתי בבטא-בלוקר שהשתמשתי בו כמה שנים בלי שממש עזר (אל תשאל למה המשכתי…אין לי תשובה) ואח״כ בתרופה שבמקור נגד חרדה (שאין לי) וגם זה לא שיפר את המצב, אולי הרע אותו וגם הוסיף תופעות אחרות מיותרות ועכשיו אני מטופלת בתרופה שבמקורה מטפלת באפילפסיה. עדיין לא מספיק זמן כדי שתהיה לי מסקנה נחרצת. (התקף מיגרנה פעם בשבוע) במקום שלוש… אבל היו לי זמנים כאלה עם ובלי טיפולים.
    זה לרקע כללי. בשנים האחרונות כמעט כל המיגרנות מופיעות מיד כשאני מתעוררת בבוקר. כלומר הן מתרחשות בלילה וכך אני מתעוררת.
    אני מתעמלת מאז ומתמיד. ב10 שנים האחרונות עושה פילאטיס, עם ובלי מכשירים.
    יש לך רעיונות?

  10. מאת יפעת

    10 מאי, 2014 בשעה 14:48

    היי אני סובלת ממגרנות קשות מאוד מזה 30שנה כבר מילדותי ונסתי המון דרכי טיפול חלקן עזרו בתחילה והשפעתן חלפה עם הזמן כיום אני מקבלת למניעה טופמקס 100בבוקר ובערב ובהתקף רילרט עדיין ההתפים רבים כשתיים בשבוע אבל לעיתים קרובות מגיע התקף שנמשך כשבועיים עד שאני מגיעה למיון ושם זה נפסק במהלך השבועיים הרלרט עוזר לי לתפקד כל פעם לכמה שעות. אני יודעת במזון מה משפיע עלי השינה מתח ועוד דברים מנסה להמנע כמה שאפשר אבל עדיין בובלת מאןד

להגיב