חודש: אפריל 2008

תרופה חדשה למיגרנה: Treximet

טרקסימט (Treximet), תרופה חדשה נגד מיגרנות, מבטיחה להיות הרבה יותר יעילה מתרופות אחרות. יכול להיות שזה נכון, אבל אני חושד שמדובר פשוט בתרגיל סטטיסטי.

מינהל המזון והתרופות האמריקני אישר בשבוע שעבר את השימוש בתרופה Treximet של GlaxoSmithKline. זוהי תרופה ייעודית למיגרנות, שאמורה להיות יעילה משמעותית מתרופות קודמות.

ההרכב של התרופה (לכדור) הוא 500 מ"ג נפרוקסן (naproxen sodium) ו-85 מ"ג סומיטריפטן (sumatriptan). כלומר, מדובר בשילוב בין משכך כאבים אנטי-דלקטי (הנפרוקסן הוא החומר הפעיל בנקסין, נרוסין וכו') לבין טריפטן (סומיטריפטן הוא החומר הפעיל באימיטרקס).  משכך הכאבים פועל סימפטומטית על הכאב, אבל גם מצמצם את התופעה הדלקתית שמצטרפת להתקף מיגרנה ממושך; הטריפטן אמור לפעול ישירות על המנגנון שמאחורי המיגרנה. להמשיך לקרוא תרופה חדשה למיגרנה: Treximet

נתגלה גן שקשור למיגרנות אצל נשים

מחקר חדש של קבוצת חוקרים מפינלנד, מצא מקור גנטי למיגרנות אצל נשים. בשנים הקרובות נראה תרופות ייעודיות שיתבססו על תגליות כאלה.

במחקר שתוצאותיו פורסמו במאמר במגזין American Journal of Human Genetics מדווחת קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הלסינקי בפינלנד, כי גילתה קשר מובהק בין מיגרנות אצל נשים לבין גן השייך לכרומוזום 10q23.

המחקר שכלל 4000 נחקרים, אנשים שסובלים ממיגרנות ובני משפחותיהם, חיפש קשר בין מטען גנטי מסויים לבין הנטייה למיגרנות.

החידוש במחקר הזה בהשוואה למחקרים דומים, שהצליחו פחות, הוא שחוקרים חיפשו סימפטומים שונים של מיגרנה, כדי לאבחן את הנטייה הגנטית שבאה לידי ביטוי בכאבי ראש מיגרנוטיים רק אצל חלק מהאנשים.

הממצאים של המחקר החדש מצטרפים למספר מחקרים קודמים, שמצאו הקשר גנטי לסוגים נוספים של מיגרנות. כתוצאה ממחקרים אלה נפתח אופק חדש לפיתוח תרופות ספציפיות לחולי מיגרנה, שישיגו תוצאות טובות יותר מהתרופות הקיימות.

אפשר לקרוא עוד על המחקר באתר Science Daily.
את המאמר המלא ב-AJHG אפשר למצוא כאן.

לקראת האביב: אלרגיה וכאבי ראש

בניגוד למה שרבים חושבים, מיגרנות וכאב ראש מקבצי לרוב לא קשורים ישירות לאלרגיה – אבל לפעמים הם כן. ובכל מקרה, האביב הוא זמן מצויין לחטוף כאב ראש, ואם אתם אלרגים אז על אחת כמה וכמה. בואו ננסה להבין למה ומה עושים.

עדכון אחרון: 4/4/2024

הרבה אנשים שסובלים ממיגרנות או מכאב ראש מקבצי ("קלסטר") חושדים שיש להן קשר לאלרגיות ולעיתים יש אכן קשר. למרות שהקשר אולי קצת שונה ממה שאפשר לחשוב. למשל, במקרים רבים האלרגיה היא לא הגורם למיגרנות אלא רק טריגר שיוצר התקף מיגרנה (או קלסטר).

באופן כללי יותר, יש הרבה מהמשותף בין מה שקורה לנו בגוף בזמן התקף לבין מה שקורה לנו בתגובה אלרגית. לפני הכל, ההיסמין, התרכובת העיקרית שהגוף מייצר בתגובה לאלרגנים, מעורבת גם ביצירת התקפי מיגרנה וקלסטר.

להמשיך לקרוא לקראת האביב: אלרגיה וכאבי ראש

כאבי ראש בימי שרב

לא צריך לסבול ממיגרנות כדי לחטוף כאב ראש ממזג-האוויר הההפכפך באביב הישראלי (גם כן אביב…). בכל אופן, יש הרבה דברים לעשות.

היום היו עוד יום שרב נוסף, ברצף שילווה אותנו לסירוגין עד לסתיו הבא, איפשהו בספטמבר או באוקטובר (או בדצמבר, אם ללמוד מהשנה שעברה). גם בימים החמים והלחים של הקיץ קל לקבל מיגרנה (וסוגי כאב ראש אחרים), למרות שאז זה יותר בגלל המזגן, שינויי הטמפרטורה התכופים, הזעה וכו'.

להמשיך לקרוא כאבי ראש בימי שרב

כאבי ראש אצל ילדים

לי עצמי אין ילדים, ומכיוון שאני לא רופא ילדים (או רופא בכלל) אז תרשו לי להפנות אתכם לדברים שכתב רופא אחר.

ערוץ הבריאות של ynet פרסם אתמול כתבה של ד"ר איתי גל בשם מה עושים כשהילד סובל מכאבי ראש. אם אתם הורים לילד שסובל מהתקפי מיגרנה או כאב ראש אחר, זו כתבה שכדאי לקרוא.

אם כל הנושא חדש לכם, אז יש שני דברים שכדאי לכם לדעת: ראשית, זה לא מסוכן אבל בהחלט עניין לא נעים; שנית, יש מה לעשות וחבל שהילד יסבול.

כמה דברים שהייתי רוצה להוסיף:
א. לפי הכתבה השיעור באוכלוסייה של ילדים שסובלים ממיגרנות הוא קטן בהרבה מאשר באוכלוסייה הבוגרת. הרבה אנשים שדיברתי איתם, העידו שהתחילו לסבול ממיגרנות כבר בילדותם אבל אובחנו רק בגיל ההתבגרות. בכל אופן, אצל הרבה נשים כאבי הראש מתחילים במקביל להופעת המחזור על רקע השינוי ההורמונלי.
ב. בכל מקרה כדאי ללכת לרופא, אבל אם הרופא מציע תרופות כדאי לשאול אותו אם מותר לא לקחת ולנסות שיטות אחרות. שיפור באורח החיים (הרגלי שינה, אכילה ושתייה), התמודדות טובה יותר עם מתח ומצוקות רגשיות של הילד, ופעילות גופנית, יכולים לעזור לפעמים לא פחות מתרופות.
ג. בניגוד למה שאפשר אולי להבין בטעות מהכתבה של ד"ר איתי גל , כאבי ראש מקבציים (Cluster) לא נמשכים שבועות. התקף יחיד יכול להימשך דקות בודדות עד שעות ואצל חלק מהחולים ישנם התקפים יומיים במשך מספר שבועות ואז תקופת הפוגה.