חודש: יולי 2008

עוד סיפור מטורף על אשה שסבלה עשרות שנים ממיגרנות ולא אובחנה. לקרוא ולבכות.

סוזי מגוויר, כתבת של The Herald, מספרת בכתבה הזו את סיפורה המאלף, שבמרכזו 30 שנים של אבחון כושל ואינספור טיפולים מיותרים. טכנית, בחלק גדול מהזמן לא היו טיפולים מיותרים – לא היה טיפול בכלל, מכיוון שהבעיה המסתורית שלה לא זוהתה והרופאים קבעו שהכל בסדר אצלה.

זה התחיל בגיל הנעורים, עם כאב ראש עז שנחשד כדלקת קרום המוח. בשנות העשרים לחייה היא החלה לסבול מהמחלה המסתורית בתדירות של אחת לכמה חודשים. בשנות השלושים לחייה התדירות הפכה חודשית ומאוחר יותר אף שבועית.

אבחנו אותה כסובלת ממחלת היאפים (CFS), דיכאון, היפרונטולציה, ועוד אי אלו מחלות פסיכוסומטיות. רשמו לה פעילות גופנית מתונה, דיאטה עשירת סיבים וגם פרוזאק. להמשיך לקרוא 30 שנים של טיפולים מיותרים

למרות הממצאים והאזהרות, יש עדיין מי שמנסים לדחוף את הבוטוקס בכל הכוח. על רקע האינטרסים הכלכליים, רווחת החולים נשכחת. בוטוקס הוא לא תרופת פלא, והוא גם עלול לגרום נזק.

אלו מכם שעוקבים בדבקות אחרי הפוסטים שמתפרסמים בבלוג הזה, כבר נחשפתם לכמה פוסטים שעסקו בזריקות בוטוקס והסיכון הכרוך בהן. לא הייתי נדרש לעניין הזה לולא הפרסומים הרבים שממשיכים להופיע, בהם כל מיני אינטרסנטים מסבירים שאין בזריקות בוטוקס שום סיכון.

כל שבוע אני נתקל במאמרים שממליצים על שימוש בבוטוקס – נגד קמטים, הזעת יתר או מיגרנות – בלי שום התייחסות לממצאים החדשים. להזכיר, זה קורה אחרי שה-FDA הזהיר רק לאחרונה מפני סכנות הבוטוקס וכשיש לפחות מחקר אחד שמטיל ספק בתועלת של בוטוקס למיגרנות.

היום נתקלתי בטקסט שכותרתו I don't recommend Botox, שפורסם באתר חדשות משפטיות בשם Layers and Settlements. הכותבת מביאה את סיפורה של ג'ייקי, אשה שסובלת ממיגרנות מזה 20 שנה והתפתתה לעצת הנוירולוג שלה והסכימה שיזריק לה בוטוקס. אחרי כך וכך טיפולים היא מצאה את עצמה עם נכות קשה, עם כאבים וללא אפשרות להזיז את הצוואר.

מהסיפור מתקבל הרושם שהטיפול שקיבלה היה אינטנסיבי מדי ולא כל-כך אחראי. כידוע, אני לא רופא, ולא יכול להגיד לכם מה לעשות ומה לא לעשות. טכנית, נראה שהשכיחות של מקרים כמו זה של אותה ג'ייקי היא נמוכה, ושתופעות הלוואי הקשות של זריקות בוטוקס הן לא מאד שכיחות. אבל אני באופן אישי לא מתקרב אליהן.

נ' (28) שואלת: אני מאד אוהבת שוקולד והרופא שלי אמר לי שייתכן שהשוקולד גורם לי לכאבי הראש. האם יהיה עליי להיפרד מהממתק החביב עליי?

תשובה: שוקולד מאז ומתמיד היה חשוד מרכזי כגורם לשורה ארוכה של מחלות ומיחושים, מאקנה ועד מיגרנות. מעשית, תוצאות המחקרים שנעשו בעניין היו מעורבות, כשבחלק גדול מהמקרים לא הצליחו למצוא קשר. להמשיך לקרוא שאלה: האם שוקולד באמת עושה כאב ראש?

מה גורם לכאבי הראש בקיץ – החום? הלחות? ההזעה המוגברת? המזגנים? כל אחד מאתנו שונה וכל מקרה לגופו, אבל יש כמה דברים שכדאי לדעת ושאפשר לעשות.

כבר כתבתי כאן על כאבי ראש בימי שרב. אבל גם בימים הלחים של הקיץ הישראלי רבים סובלים מכאבי ראש. אבל למה בעצם? ומה ניתן לעשות עם זה?

טריגרים לכאב ראש בקיץ

אצל חלק מאתנו זה פשוט בגלל החום, והשהייה בחללים קרירים היא אסטרטגיה טובה – אבל גם מיזוג יתר ואפילו רוח של מאוורר חזק עלולים להיות טריגרים למיגרנות וכאבי ראש אחרים.

לעיתים האויב העיקרי הוא לא החום אלא הלחות. ההזעה, שמטרתה לסייע לגוף שלנו לקרר את עצמו, יכולה לגרום לאיבוד נוזלים ולהתייבשות – וההתייבשות היא טריגר חזק למגוון כאבי ראש. גם שינוי מאזן האלקטרוליטים כתוצאה מהזעה מרובה עלול לגרום לכאבי ראש, לכן חשוב לא רק לשתות אלא גם לאכול.

השילוב בין הזעה לבין מיזוג או רוח חזקה, גורם לפעמים לקירור יתר של הפנים. לחלק מהאנשים זה עוזר להיפטר מהמיגרנה. אצל אחרים זהו טריגר למיגרנות או כאב ראש מקבצי. גם עצם המעבר בין חללים ממוזגים לבין החוץ הלוהט הוא טריגר.

גילוי מדעי חדש מספק הסבר גנטי לאחד מסוגי המיגרנה. עוד חזון למועד, אבל החוקרים מאמינים שכיוון המחקר שמצאו יוביל להבנה טובה יותר של המיגרנות בכלל, וזה אומר תרופות טובות יותר וגם אבחון אמין יותר.

אתר האינטרנט Science Daily מדווח כי צוות חוקרים מאוניברסיטת וונדרבילט (Vanderbilt University Medical Center) בטנסי, ארה"ב, מצא את הגורם הגנטי לסוג אחד – לפחות – של מיגרנה. מדובר בגן שמסומן SCN1A, ואחראי על תעלות הסידן (מובילות סידן לתוך התאים).

החוקרים מצאו את הקשר בין מוטאציה של הגן הזה, שקיימת אצל אחוז קטן מהאנשים, לבין מיגרנות מסוג נדיר שמכונה FHM3 ("מיגרנה המיפלגית משפחתית סוג-3"). תעלות הסידן אינן פועלות כראוי, מה שגורם לתא להגיב בצורה של שינוי בפעילות החשמלית שלו, ש"מתניע" את התקף המיגרנה. להמשיך לקרוא בעתיד: בדיקה גנטית לאבחון מיגרנות