המדריך ה(כמעט) שלם לטיפול בכאב ראש מקבצי

ברוכים הבאים למדריך ש(אולי) ישנה חייכם לטובה. אין לי את כל הפתרונות אבל אחרי יותר מ-40 שנה קלסטר יש לי הרבה טיפים בשבילכם

עדכון אחרון: 26/12/2025

---

בקצרה – מה הכי חשוב לדעת על הטיפול בכאב ראש מקבצי:

בהמשך נפרט על הכל, אבל בינתיים כמה שאלות ותשובות זריזות…

• איך מאבחנים, איך מטפלים.
  איש המקצוע הנכון לאבחן ולטפל בכם הוא מומחה לכאבי ראש. הכותב אינו רופא והמדריך לא מחליף התייעצות עם רופא, אבל כולל כמה טיפים שהרופאים לרוב לא מכירים.
  
• חייבים לקחת תרופות? קשה להימנע לחלוטין מתרופות, אבל ניתן לצמצם משמעותית את הצורך בתרופות ויש הרבה אמצעים לטיפול לא תרופתי.
  
• הימנעו מטריגרים ותסבלו פחות.
  זיהוי טריגרים והמנעות מהם יכולים לשפר דרמטית את מצבכם. הכי חשוב: לא לגעת באלכוהול ולא להשתמש בויאגרה ודומיו.
  
• מה הטיפולים שעובדים בהתקף?
  הטיפולים היעילים ביותר להפסקת התקף: שאיפת חמצן בלחץ גבוה, שתיית קפה חזק או משקה אנרגיה, קומפרס חם/קר, זריקת אימיטרקס.
  
• איזה תרופות וטיפולים מונעים קלסטר?
  ורפמיל (ורפרס) הוא המרכזי. טיפולים מונעים נוספים: אלטרול, מלטונין, ליתיום, טופמקס, חוסמי CGRP, גבפנטין, קנאביס (עלול גם להחמיר!), פסיכדליה (פטריות פסילוסיבין, LSD ועוד), משטר תוספי מזון שבמרכזו ויטמין D3 ועוד.
  
• האם יש דרך לקטוע רצף של התקפים?
  טיפול בסטרואידים או זריקות בלוק (GONB) יכול לספק הקלה לתקופת ביניים עד להשפעת הטיפול המונע. לעיתים אפילו לקטוע את המקבץ. מומחה לכאבי ראש או מרפאת כאבי ראש יוכלו לעזור.

---

הסבר קצר אך חשוב:

כאב הראש המקבצי (Cluster Headache או CH בקיצור או "קלסטר") עלול להיראות כמו סוף העולם. אבל אם אתם בתחושה קשה של חוסר אונים חשוב שתדעו: יש פתרונות. המדריך הזה נועד לעזור לכם למצוא את מה שמתאים לכם.  

נעים מאד, אני שוקי ואני חי עם כאב ראש מקבצי יותר מ-40 שנה.

אני לא רופא והמדריך הזה לא מחליף התייעצות עם רופא. מה הוא כן ייתן לכם? מידע חיוני, עצות פרקטיות והרבה טיפים, מהניסיון האישי שלי ושל מאות רבות של אנשים, מהארץ ומהעולם, עמם שוחחתי ב-15 השנים האחרונות. אין תחליף לרופא טוב, אבל גם הרופאים הטובים לא יודעים הכל.

כתבתי את המדריך הזה בתקווה לחסוך לכם זמן ולקצר את דרככם להקלה. אתם מוזמנים להוסיף טיפים, רעיונות וחוויות מנסיונכם בתגובות.

לפני הטיפול: החשיבות של אבחון נכון

לפני שאפשר לטפל, חיוני לקבל אבחון מדויק. רוב האנשים שסובלים מכאב ראש מקבצי יקבלו כמה אבחונים שגויים וטיפולים לא מתאימים במשך שנים לפני שיאובחנו נכון. אצל לא מעט אנשים האבחון הרשמי מגיע אחרי שהם כבר יודעים שמדובר ב-CH.

בכל מקרה, אל תאבחנו את עצמכם – לכו לרופא. ישנם מספר סוגים של כאבי ראש דומים או כאלה ש"מחקים" את הסמפטומים של כאב הראש המקבצי (cluster-like), חלקם קשורים במחלות שונות שעלולות להיות מסכנות חיים.

הגורם המתאים כדי לאבחן אתכם הוא מומחה לכאבי ראש, נוירולוג שעבר התמחות ייעודית – רוב הנוירולוגים אינם כאלה, והיכולת שלהם לטפל בקלסטר היא פחות טובה. אם אתם סובלים ואין לכם זמן לחכות פנו למומחה כזה באופן פרטי – יש הסדרים של הקופות ועם ביטוח משלים תוכלו לקבל החזר כספי לפחות על חלק מההוצאה. כיום ישנן גם מרפאות כאבי ראש ברוב בתי החולים הגדולים, וגם הן עדיפות על "סתם" נוירולוג.

אבל השלב הראשון, עוד לפני המומחה, הוא לפנות לרופא/ת המשפחה כדי לשלול בעיות שונות. כמו כן, אם אתם סובלים מכאב ראש חריף ביותר בפעם הראשונה זוהי "נורה אדומה" שמצדיקה לפנות לחדר מיון.

על הטריגרים ל-CH והמנעות מהם

לכאב הראש המקבצי יש ככל הנראה מקור גנטי, ועם זה אין לכם מה לעשות. אבל על הגורמים שמעירים את "החיה" ממרבצה לעיתים קרובות דווקא יש לנו השפעה גדולה. צמצום החשיפה לטריגרים יעזור לכם לצמצם את תדירות ההתקפים ועוצמתם.

ספרי הלימוד של הנוירולוגיה טוענים שלקלסטר אין טריגרים חוץ מאלכוהול, וייתכן שזה מה שיטען גם הרופא שלכם – אבל כמעט כל המטופלים טוענים אחרת.

בנוסף, ב-15 השנים האחרונות פורסמו מאמרים מדעיים לא מעטים שמנו טריגרים כמו שינויי מזג אוויר וריחות שונים, היסטמין, סטרס, שינה לא מסודרת או נמנום במהלך היום, חוסר שינה, רוח קרה או מצב רגשי קיצוני, ועוד.

מאמר מקיף ורציני על CH שפורסם במרץ 2022 בירחון המדעי The BMJ מנה 14 סוגים וקטגוריות של טריגרים ל-CH. משם לקוחה הטבלה הזו (הקליקו על התמונה להגדלה):

טריגרים הם דבר אישי, שמשתנה מאדם לאדם ומתקופה לתקופה, אבל ישנם טריגרים מובהקים שככל הנראה משותפים כמעט לכל הסובלים מכאב ראש מקבצי:

• אלכוהול (גם בכמות מזערית)
• חוסמי PDE5 (ויאגרה, סיאליס ותרופות אחרות מהמשפחה)
• חשיפה לטמפרטורות קיצוניות
• חוסר שינה או שינה לא סדירה (ולעיתים גם שנ"צ למרבה הצער)
• מתח נפשי קיצוני
• ניטרוגליצרין (רכיב בתרופות קורו־ניטרו, ניטרוגליצרינה)
• ניטרוס אוקסייד (גז צחוק).

עוד טריגרים נפוצים: שינויים הורמונליים; חשיפה לעשן, אדים וריחות של דלקים, בשמים, חומרי ניקוי חריפים; ארוחה כבדה או אכילה לא מסודרת; תבלינים מסוימים (פלפל שחור, פפריקה, הל); התייבשות; שינויים במזג האוויר ובלחץ הברומטרי; מעבר לאזור גיאוגרפי שונה; אלרגיות; בעיות צוואר וגב; זיהומים דנטליים, סינוסיטיס ודלקות אזניים.

מחקר חדש יחסית מצא קשר בין שימוש קבוע בתרופות ממשפחת ה-PPI (כגון אומפרדקס, לוסק, נקסיום וקונטרלוק) לבין החמרה ברוב סוגי כאבי הראש. שיעור גבוה מהאנשים עם קלסטר סובלים גם מריפלוקס, ולכן יש סיכוי לא קטן שירשמו לכם אחת מהתרופות האלה. לי באופן אישי היה ניסיון לא נעים עם נקסיום ותגובה טובה יותר לאומפרדקס.

בכל מקרה, בקשו מרופא המשפחה הפניה לבדיקות דם מקיפות, כולל ספירת דם, ויטמינים, מינרלים, פרופיל שומנים וכו'. יש מגוון חסרים תזונתיים ובעיות בריאותיות שיכולים להשפיע בעקיפין. הקפידו לישון מספיק, לאכול טוב, לשתות במידה, להתעמל, ולא לדחות טיפול בבעיות בריאותית – לעולם אין לדעת מה משפיע ולרוב לא מדובר בטריגר אחד אלא בצירוף של רבים.

אמצעים לקטיעת התקפי CH

משככי כאבים. לרוב אין בהם שום תועלת וחבל לבזבז עליהם זמן ובריאות.

חמצן 100%. חמצן נקי בלחץ גבוה (High flow O2) הוא, ללא כל תחרות, האמצעי החשוב ביותר לטיפול בזמן התקף CH, בהיותו אחד היעילים והפחות מזיקים. הוא עוזר לכ-75% מהחולים.

כדי לקבל את הטיפול הזה עליכם להצטייד בבלון חמצן ובמסכה עם "שקית העשרה" (NRM) – לא מחולל חמצן, לא CPAP, לא תא חמצן. הבלון צריך להיות בנפח גדול (הוא עלול להתרוקן מהר אם יש לכם הרבה התקפים), רצוי 14 ליטר לפחות, ולהגיע עם וסת (התקן שמאפשר לכוון את לחץ החמצן) שתומך בלחץ מקסימלי של לפחות 15 ליטר לדקה (15lpm).

הטיפול בחמצן נחשב בטוח מאד, עם תופעות לוואי מעטות, והוא בסל הבריאות. יש סיכוי טוב שלא יציעו לכם ויהיה עליכם לבקש או אפילו לדרוש אותו (המלצה של רופא מומחה לרוב סוגרת עניין). אל תוותרו עליו. בשימוש נכון (!) ועם קצת מזל, הטיפול בחמצן מאפשר להפסיק התקף בתוך דקות (עד רבע שעה). זו הצלה אמיתית. מומלץ מאד לקרוא את המדריך לשימוש ב-O2 של Clusterheadaches.com.
אזהרה: אסור לעשן או להדליק אש בקרבת בלון חמצן.

מים. התייבשות, אפילו קלה, היא טריגר לסוגים רבים של כאבי ראש וגם ל-CH. לכן כדאי לשים לב שאתם שותים מספיק (אם אינכם בטוחים איך וכמה התייעצו עם רופא/ת המשפחה). בנוסף, פעמים רבות שתיית כוס או שתיים של מים בתחילת התקף עוזרת לעכב או להחליש אותו. הימנעו גם משתייה עודפת.

קפה ומשקאות אנרגיה. הנ"ל חשובים, בעיקר בגלל הזמינות הגבוהה שלהם. שתיית קפה חזק בשלב מוקדם של ההתקף ו/או לקראת סופו, עשויה לעכב, להחליש או להפסיק אותו. זה לא פתרון טוב למי שסובל מהתקפים רבים ביום, אבל למי שסובל מהתקף יומי או מהתקפים אקראיים, קפאין הוא ידיד יקר.

לאנשים שונים יש סבילות שונה לקפאין ולקפה. יש אנשים שיכולים להגדיל משמעותית את צריכת הקפה בהתאם לשכיחות ההתקפים, בלי תופעות לוואי מיוחדות. אצל אחרים צריכה עודפת תגרום לבעיות עיכול, קשיי שינה, עצבנות ועוד. אם אינכם בטוחים באיזו קבוצה אתם, עדיף להשתמש בזהירות.

משקה אנרגיה (למקסימום יעילות השתדלו לגמוע אותו ב-2-3 שלוקים) עשוי להיות יעיל אפילו יותר מקפה. למעשה, במקרים בהם הוא עובד (לרוב בשלבים הראשונים של התקף), משקה אנרגיה הוא האמצעי המהיר ביותר להפסקת התקף – ההשפעה מורגשת באופן מיידי.

אי אפשר להשתמש בפתרון הזה יותר מדי (לרוב ממליצים עד 3 משקאות אנרגיה ליום ובפועל יש סיבות לחשוב שעדיף הרבה פחות מזה), אבל הוא עשוי להציל אתכם כשאתם מחוץ לבית ורחוקים מבלון החמצן שלכם. גם השילוב בין טיפול בחמצן למשקה אנרגיה עובד מצוין עבור רבים. יש שמדווחים שמשקה האנרגיה מאפשר להם לשרוד עד שזריקת האימיטרקס משפיעה (ראו להלן).

חום / קור. חימום או קירור (זה משתנה מאדם לאדם) של אזור הכאב, אחורי הראש, הצוואר ו/או העורף, עשוי לעזור להחליש את הכאב ואף להפסיק התקף, ויכול להקל במקביל לשימוש באמצעים אחרים. לקירור ניתן להשתמש בקרח, עטוף בשקית ובמטפחת/מגבת. לחימום ניתן להשתמש בקומפרס, בקבוק חם, "מנורה כחולה", וכדומה. הוא גם יכול לעזור לפעמים בהתמודדות עם התקף עקשן שממשיך להציק גם אחרי שהשתמשתם בכמה אמצעים אחרים.

גם לאמצעי הזה, למרות שהוא נראה בטוח לחלוטין, עלולות להיות תופעות לוואי כשהשימוש תכוף מדי, לכן מומלץ להשתמש בו בזהירות. טיפ זהב למי שחימום עוזר לו: אני משתמש ב-Hot To-Go, פאטצ'ים מתחממים-מאליהם שמגיעים לטמפרטורה גבוהה תוך דקה או שתיים.
https://www.amazon.com/Hot-Go-Reusable-Heat-Packs/dp/B016OA5YK0

טריפטנים – מזרק אימיטרקס, תרסיס לאף (אימיטרקס), או טבלית מסיסה (ריזלט RPD, זומיג Rapimelt). התרופות ממשפחת הטריפטנים משמשות לטיפול אקוטי במיגרנות ויעילות גם להפסקת בהתקפי CH, אבל לא בצורה של כדורים רגילים אלא בזריקה-עצמית, תרסיס לאף או טבליות מסיסות (שמניחים מתחת ללשון), שכולם משפיעים הרבה יותר מהר.

זריקות האימיטרקס קלות מאד לשימוש, משפיעות הכי מהר, ונחשבות לפתרון היעיל ביותר להפסקת התקפים קשים (מבחינת אחוזי הצלחה) אפילו יותר מחמצן. הטבליות המסיסות נוחות לנשיאה בארנק אך פחות יעילות (ובכל זאת שווה לנסות). התרסיס מתקרב ביעילותו לזריקות והוא פתרון למי שלא מסוגלים להזריק.

החיסרון העיקרי של הטריפטנים הוא שהם לא מתאימים לשימוש יומיומי. לא מעט אנשים מתלוננים על תופעות לוואי כמו בחילות, בעיות עיכול, תחושה כללית רעה ואפילו "התקפי ריבאונד" (עם סיום ההשפעה ההתקף ממשיך איפה שהפסיק). בכל אופן, אצל רוב האנשים תופעות הלוואי קלות, והיום כבר יש מי שאומרים שגם החשש משימוש יתר היה מעט מופרז.

בשורה התחתונה: עם זריקת אימיטרקס בכיס או בתיק הרבה יותר קל לצאת מהבית – תרגישו יותר בטוחים (ההזרקה פשוטה וכואבת הרבה פחות מההתקף). מומלץ לקרוא את המסמך הזה באתר clusterheadaches.com. זהו טיפ לשימוש חסכוני בזריקות האימיטרקס, שלי באופן אישי מאפשר להשיג תוצאות טובות עם הרבה פחות תופעות לוואי. כמובן – על אחריות המשתמש.

אוקסימטזולין (Oxymetazoline). מוכר יותר בשמות אוטריווין ואלרין. יש אנשים שמדווחים על הקלה ואפילו הפסקת התקף כתוצאה מהשימוש בנ"ל בצורת טיפות או תרסיס לאף בתחילת ההתקף. אסור להשתמש באוטריווין ברצף למשך יותר מכמה ימים (כמו תמיד: תקראו את העלון), אבל למי שסובל מהתקפים ספורדיים זו עוד כלי בארגז הכלים, וכזה שאפשר לקחת בתיק.

הקלסטר שכיח יותר אצל אנשים שסובלים מסינוסיטיס או גודש, כרוני או אקוטי. אם אתם סובלים מהנ"ל אז שטיפה במי מלח היא כנראה האמצעי הראשון שכדאי לנסות.

טיפות אף עם לידוקאין. משווקות תחת השם המסחרי Xylocaine. בפעם האחרונה שבדקתי אפשר היה להשיג בישראל רק את גירסת הספריי ולא את הטיפות. זה טיפול שעשוי להיות די יעיל ולא זוכה לפופולריות בגלל שהשימוש בו קצת מסובך. כאן יש הסבר מפורט.

טיפולים למניעת כאב ראש מקבצי

ורפמיל (Verapamil). תרופה ממשפחת חוסמי תעלות הסידן הידועה גם בשמות המסחריים ורפרס, איקפרס, איקאקור, וראקור, אפואקור ונוספים. זו, ככל הנראה, התרופה היעילה ביותר למניעת התקפי CH ולעיתים קרובות התרופה הראשונה שירשום לכם הנוירולוג אחרי שתאובחנו, לבדה או בשילוב עם תרופה נוספת.

ורפמיל נחשבת לתרופה בטוחה יחסית, בעיקר אם לא עולים על מינונים של 240-360 מ"ג ליום, שמספיקים לחלק גדול מהאנשים. היא כן עלולה לגרום לתופעות לוואי לא נעימות (בעיקר עצירות, לעיתים רגישות בחניכיים, בחילה או אימפוטנציה זמנית) ואף להפרעות בקצב הלב. מצד שני, בשימוש זהיר בפיקוח של רופא היא עשויה להחזיר אתכם לחיים נורמליים בתוך ימים עד שבועות בודדים.

ליתיום. התרופה המעט מרתיעה הזו, שידועה יותר בשימוש עבור הפרעה ביפולרית (מאניה דיפרסיה), מציגה יעילות דומה לזו של הורפמיל במניעת התקפים, בעיקר אצל מי שסובל מהצורה הכרונית של ה-CH. במהלך השימוש יש לבצע ניטור של רמת התרופה בדם, ויש אנשים שתופעות הלוואי מקשות עליהם להתמיד, אבל יש אנשים שהליתיום העמיד אותם על הרגליים בזמן קצר. מותר לבקש חוות דעת נוספת.

טופמקס (Topiramate). תרופה אנטי-אפילפטית שנמצאה יעילה לכמה מצבים רפואיים נוספים, בהם מיגרנות וכאב ראש מקבצי. טופמקס היא תרופת קו שני (או שלישי) שבד"כ נרשמת במקום או בנוסף לוורפמיל כאשר הטיפול בו לא משיג הטבה ניכרת. היא מתאפיינת ביותר תופעות לוואי אבל ישנם אנשים שטוענים שרק היא עזרה להם.

אלטרול (Amitriptyline). תרופה ממשפחת נוגדי הדיכאון הטריציקליים (TCA), שיעילה לטיפול בכאבים כרוניים ובמיוחד בכאב עצבי. אצל חולי CH מסוימים היא מצמצמת את תדירות ההתקפים ועצמתם. במינונים נמוכים זו תרופה די נסבלת, שתופעות הלוואי העיקריות שלה (עייפות, עצירות, אובדן חשק מיני) נוטות לחלוף אחרי תקופה קצרה של שימוש (קשור גם לזמן הנטילה). יתרונות בולטים: היא משתלבת טוב עם תרופות אחרות ולעיתים מצליחה למנוע לחלוטין התקפים ליליים.

מלטונין. הורמון השינה לעיתים יעיל מאד במניעת התקפים ליליים (גם במינון של 3 מ"ג או פחות), ויש שמדווחים על שיפור גם במהלך היום (אבל בעיקר במינונים גבוהים של 10 מ"ג ויותר). השימוש במלטונין לזמן מוגבל נחשב בטוח ובארה"ב וברשת הוא נמכר ללא מרשם. בישראל הוא זמין רק כתרופת מרשם (סירקדין, מלטונין בשחרור איטי, ורק אם אתם בני 55 ומעלה או באישור מיוחד).

מעכבי/חוסמי CGRP. התרופות הביולוגיות שפותחו למיגרנה נוסו בהצלחה חלקית לטיפול בקלסטר, שגם בו מעורב הנוירופפטיד CGRP. יוצאת הדופן במשפחה היא אימגליטי (Galcanezumab) שאצל חלק מהסובלים מקלסטר אפיזודי מצליחה למנוע את ההתקפים או לצמצם את מספרם. אג'ובי (fremanezumab) של טבע לא עוזרת לקלסטר אפיזודי ולא לכרוני (גם לפי מחקר עדכני).

קנאביס רפואי. תרופת פלא? ובכן, לא בדיוק. המחקרים העלו תוצאות מעורבות, כנראה כי קנאביס מכיל תרכובות רבות שחלקן טובות ל-CH וחלקן פחות. יש חשיבות לזן בו משתמשים, לכמות, ולעיתוי ונדרשים ניסוי וטעייה כי כל אחד מגיב אחרת. יש אנשים שהקנאביס הציל אותם, אבל נתקלתי גם באנשים שטופלו בקנאביס וכשהפסיקו מצבם השתפר. אם החלטתם לנסות עשו זאת בזהירות.

אינדומתצין (Indometacin). משכך כאבים אנטי-דלקתי לא-סטרואידי (NSAID, קרוב משפחה של האדוויל) שמשווק תחת השמות אינדומד, אינדוביס, אינדוקליר ועוד. לרוב הוא לא עוזר יותר מדי ל-CH ורושמים אותו בעיקר כשיש חשד שמדובר ב-Paroxysmal Hemicrania (כאב ראש דומה שמתאפיין בשכיחות גבוהה של התקפים קצרצרים) או Hemicrania Continua (כאב נוסף מהמשפחה שלפעמים מלווה CH). אבל ישנם יוצאי דופן וישנן ראיות לכך שבשילוב עם תרופות אחרות אינדומתצין כן מביא תועלת. אם סבלתם בעבר מבעיות חומציות, ריפלוקס, כיבים וכד' חשוב לומר את זה לרופא.

תחליף טסטוסטרון. השימוש בתחליפי טסטוסטרון (TRT) בעיקר בצורת ג'ל, נמצא יעיל לטיפול בכאב ראש מקבצי אצל מי שרמת ההורמון בגופם נמוכה. למי שזקוק לטיפול הזה צפויות תועלות נוספות, כמו שיפור במצב הרוח ובליבידו, וצמצום הסיכון למגוון רחב של בעיות רפואיות. בכל מקרה רצוי לקבל חוות דעת מאנדוקרינולוג. אם לא חסר לכם כנראה לא יועיל.

קפסאיצין (Capsaicin). החומר הפעיל בפלפלים חריפים, שנמצא שהוא יכול לחסום תחושת כאב באמצעות היקשרות לקצות עצבים. הטיפול מתבצע מקומית באמצעות טיפות או תרסיס לאף (השם המסחרי הוא Civamide). כשהתכשיר הופיע לראשונה הוא עורר עניין רב אבל נראה שהיעילות שייחסו לו בתחילה הייתה מופרזת.

ריטלין. השימוש בריטלין לטיפול ב-CH נולד בדיווח אנקדוטלי של רופא על מטופל שהתרופה הזו הפסיקה לו לחלוטין את ההתקפים. מעדויות של נסיינים נועזים, עולה שהוא יעיל יחסית אצל חלק מהאנשים גם בכמות קטנה (החל מ-2.5 מ"ג) למניעה קצרת טווח (למשך כמה שעות). אם אובחנתם עם הפרעת קשב ונמצא שאתם מתאימים לטיפול בריטלין, אז ייתכן שהוא לא רק יעזור לכם להתרכז במבחן אלא גם יחסוך מכם התקף במהלכו.

סטרואידים למניעה וקטיעת מקבצים

השימוש בסטרואידים, בעיקר פרדניזון (Prednisone), מקובל מאד כ-transitional therapy (לפעמים מכונה Bridge therapy), כלומר טיפול לתקופת הביניים של 1-3 שבועות עד שהטיפול המונע (לרוב ורפמיל) מתחיל להשפיע. זה טיפול יעיל מאד, שאצל רוב האנשים מצמצם או מפסיק את ההתקפים לחלוטין בתוך ימים בודדים. אצל אנשים עם קלסטר אפיזודי לעיתים הטיפול בסטרואידים כשלעצמו קוטע את המקבץ.

סטרואידים הם תרופות עם תופעות לוואי רבות, חלקן מסוכנות, אבל בשימוש זהיר וקצר טווח (3 שבועות או פחות) הסיכון קטן יחסית. אתם כן עשויים לסבול מהפרעות לעיכול, עייפות, צרבת, קשיי שינה או פצעונים על החזה (ועוד).

לי יש ניסיון טוב עם טיפול בדקסמתזון (Dexamethasone). זה טיפול קצר בן 3 ימים, קל יותר ועם פחות תופעות לוואי, שבמהלכו לרוב ההתקפים נפסקים לחלוטין (או ששכיחותם פוחתת משמעותית). ההשפעה ממשיכה כמה ימים אחרי סיום הטיפול, ועם קצת מזל כבר תרגישו את השפעת הטיפול המונע וההתקפים לא יחזרו.

זריקת בלוק (GONB ר"ת Greater Occipital Nerve Block). טיפול שמבוסס על הזרקת סטרואיד+חומר מאלחש בסמוך לעצב האוקסיפיטלי הגדול (GON) בבסיס הגולגלת (קצת מעל לעורף). זה טיפול שנחשב יעיל ובטוח יחסית, לרוב עם תופעות לוואי מעטות, וההשפעה לפעמים נמשכת כמה שבועות. לנשים מניקות משתמשים בזריקה עם חומר מאלחש בלבד.

אלגרו / פליקסונז / פלונז (Fluticasone propionate). סטרואיד לטיפול מקומי בצורת תרסיס לאף, שבאופן רגיל משמש לטיפול בנזלת אלרגית ובגודש ויש שטוענים שהוא משפיע לטובה גם על ה-CH שלהם. מאד לא מומלץ לעשות בו שימוש ממושך, אבל אם אתם סובלים מאלרגיה, נזלת אחורית, סינוסיטיס כרוני וכד' שווה לשאול עליו את רופא/ת המשפחה.

תרופות וטיפולים קונבנציונליים נוספים

בארסנל של המומחים לכאבי ראש ישנם עוד תרופות וטיפולים רבים – מתיסרגיד, דהיידרוארגוטמין (DHE 45), אנטי-אפילפטיים, מייצבי מצב-רוח ותרופות שמייצבות את הפעילות החשמלית של המוח (דפלפט/חומצה ולפוראית, גבאפנטין), נוגדי קרישה (Warfarin), אנטי פסיכוטיים (Olanzapine/Zyprexa), ועוד (octreotide, בוטוקס, גירוי חשמלי של ההיפותלמוס ועוד).

חלק מהטיפולים האלה נחשבים יעילים אך נוטים לגרום לתופעות לוואי לא נעימות. אחרים לא נתמכים מספיק במחקרים אבל ישנם רופאים שטוענים לתוצאות טובות "בשטח". יש מקרים בהם תרופה נראית מפחידה כשמעיינים בעלון שלה, אבל בעצם במינון שניתן לכם היא תשפר משמעותית את מצבכם ולא תגרום לכם לתופעות לוואי. כל טיפול תרופתי (ובוודאי טיפולים פולשניים) מגיע עם סיכון כלשהו, לפעמים עם תופעות לוואי, אבל יש מקרים בהם התועלת מאפילה על הנ"ל. נתקלתי בלא מעט אנשים שסבלו הרבה יותר ממה שהיה ניתן רק בגלל החשש שלהם מתרופות.

זו לא בושה לשאול ולא מזיק לבדוק וגם לבקש חוות דעת נוספת. זו גם זכותכם. ובעיקר, חשוב להיות מטופלים אצל רופא שיש לכם בו אמון ושמתייחס אליכם כמו לבני אדם.

מניעה באמצעות תוספי מזון וצמחים

ויטמין D3. במשך השנים נעשו כמה מחקרים על ההשפעות של תוספי מזון שונים על כאב הראש המקבצי. אבל הפתרון הכי מבטיח בתחום זה בינתיים הגיע דווקא מהקהילה: ה-Anti Inflammatory Regimen שנולד בפורומים של האתר ClusterHeadaches.com. זהו משטר תוספים שכולל מינונים גבוהים של ויטמין D3, סידן, מגנזיום, אבץ, אומגה 3, ויטמין A, ויטמין K ובורון (עם הזמן נוספה המלצה לשלב גם B-Complex לתקופה קצרה).

הפתרון הזה נוסה ע"י אלפי אנשים (לפחות) וכבר פורסמו אודותיו מאמרים בשני ז'ורנלים מדעיים (בפעם האחרונה שבדקתי). שיעור ההצלחה שדווח הוא קרוב ל-80 אחוז, כאשר חלק מהאנשים מדווחים על הפחתה ואחרים על הפסקה מוחלטת של ההתקפים. אין מספיק ראיות מדעיות וקשה להעריך אם אכן מדובר בטיפול בטוח לחלוטין כפי שטוען מי שפיתח אותו (אמריקני, טייס לשעבר, עם הרבה ידע בכימיה).

בכל אופן, ריבוי המקרים האנקדוטליים של חולי CCH (כאב ראש מקבצי כרוני) שההתקפים שלהם פסקו אחרי שנים של סבל, מצדיקים התייחסות לטיפול הזה. בכל מקרה, כדאי להשתמש בפיקוח רופא.

L-Cysteine (ציסטאין או אצטיל-ציסטאין/NAC) לחומצת האמינו הזו מייחסים מגוון תועלות. השימוש הקליני העיקרי שלה הוא לטיפול בהרעלת פרצטמול (אקמול), אבל אפשר למצוא אותה גם כתכשיר בצורת טבליות מסיסות (בשמות ראולין או אל קאר) המשמשות להקלה על גודש והצטברות ליחה בדרכי הנשימה. ישנם שטוענים שהן עוזרות להם להקלה על הקלסטר.

ג'ינג'ר. יש אנשים (לא רבים) שלעיסת ג'ינגר טרי מפסיקה את ההתקפים שלהם. אחרים משתמשים בחליטת ג'ינג'ר להקלה על הכאבים שבין ההתקפים. לא נתקלתי באף אחד שאמר שג'ינגר החמיר את מצבו, אז אני מניח שלא מזיק לנסות.

קודזו (Kudzu. ברפואה סינית: gé gēn). הצמח הסיני/יפני הזה, שאמור לא רק להועיל למי שסובל ממקבצים אלא גם עשוי לסייע בטיפול בסוכרת, שפעת, אלרגיות, טיניטוס, אלכוהוליזם, בעיות הורמונליות, אלצהיימר ואפילו סרטן (עוד בערך הויקיפדיה). אישית, ניסיתי קודזו בהצלחה מועטה. מה שמקשה היא העובדה שאין מקורות טובים על אופן השימוש, מינון, עיתוי וכו'. עוד על Kudzu ב-WebMD.

בוסוואליה (Boswellia Serrata, לבונה). צמח מרפא עתיק שבשנים האחרונות נחקר והציג תוצאות טובות כאמצעי לטיפול בדלקות פרקים (בעיקר אוסטאואריתריטיס) ובמחלות מעי דלקתיות. יש מחקרים מעטים גם על השימוש בו לטיפול במיגרנה ובכאב ראש מקבצי.

טיפולים אלטרנטיביים

בניגוד להרבה בעיות אחרות, ל-CH אין באמת פתרונות טובים בעולם הרפואה המשלימה.

דיקור, שיאצו, רפלקסולוגיה, שיטת פלדנקרייז/אלכסנדר וטיפולים אנרגטיים למיניהם מביאים מעט מאד תועלת אם בכלל (דיקור מחמיר את המצב אצל חלק מהאנשים).

יש אנשים שמדווחים שעיסוי רפואי, אוסטיאופתיה או כירופרקטיקה שיפרו את מצבם, אבל הם לא רבים. יש גם עדויות מעטות לכך שביופידבק יכול לשפר את המצב. נסו טיפולים כאלה אחרי שיהיה לכם טיפול שעובד.

LSD, פטריות הזיה, פסילוסיבין וסמים אחרים

פטריות פסילוסיבין ו-LSD הם קרובי משפחה רחוקים של האימיטרקס והארגוטמין, שמשמשים כבר שנים רבות לטיפול במיגרנה ובכאב ראש מקבצי. ב-15 השנים האחרונות נצברו עדויות רבות, וגם כמה מחקרים, שעולה מהם שלפחות אצל חלק מהאנשים מדובר בטיפול יעיל ביותר.

הפרוטוקול המקובל הוא של שימוש בכמות בינונית של פטריות (כזו שגורמת להשפעה פסיכואקטיבית מתונה, בד"כ 0.5-1 גרם עם Golden Teacher, חצי מזה או פחות עם זנים חזקים כמו APE) בתדירות של פעם ב-4 ימים, עד להטבה. יש שיטות נוספות ומידע רב על הנושא באתר ClusterBusters.

LSD כנראה יעיל יותר מפטריות אבל השפעותיו חזקות יותר ופחות צפויות, ויש גם בעיות חוקיות וקושי לוודא שקיבלתם חומר איכותי במינון הנכון. המצב עם פטריות פסילוסיבין מעט שונה, והשימוש בהן לטיפול בקלסטר הולך ומתרחב בעולם ואפילו בישראל. במאמר הזה אפשר למצוא סקירה מדעית תמציתית של הנושא עם לא מעט מידע שימושי (כולל זנים, מינונים וכו').

פורסמו מחקרים לא רבים על טיפול ב-CH עם כמה חומרים נוספים מהמשפחה (כגון DMT שיש לו השפעה פסיכדלית חזקה אך לזמן קצר, 5-MeO-DALT שהוא מעט פסיכואקטיבי ו-Bromo LSD שאיננו פסיכואקטיבי כלל). גם עם סמים אחרים בראשם קטמין בעירוי, שהראה יעילות גדולה אבל מצבו החוקי מונע באופן מעשי את האפשרות לטפל בו. מחקר מ-2025 הציג תוצאות מרשימות מאד לשילוב בין עירויי קטאמין לפטריות/LSD, אבל עוד חזון למועד בו רופא יוכל לרשום לכם טיפול כזה.

האתר ClusterBusters עוסק בנושא בהרחבה, למי שסקרן.