כרוניקה של טיפול כושל

הסיפור של פפיון מהפוסט הקודם, הוא דוגמא קלאסית לטיפול כושל. למרות שהבעיה שלה זוהתה, היא לא הופנתה לרופא המתאים, לא קיבלה את התמיכה הדרושה ולכן הגיע למצב מסוכן של ייאוש. לקחים.

אקדים ואזכיר, כמו בכל מקרה שבו אני מציע לכם מה לעשות, שאני לא רופא – סתם מישהו שסובל ממיגרנות 25 שנים. אני מדבר מהניסיון הבלתי-אמצעי שלי ושל אנשים עמם שוחחתי, ואחרי קריאה אובססיבית של חומרים שמתייחסים לנושא. ובדיוק בגלל זה, מרגיז אותי בכל פעם לגלות כמה גרוע הוא הטיפול שמקבלים אנשים שסובלים ממיגרנות.

בסיפור של פפיון, למרבה הצער אין שום דבר מפתיע. שום דבר, אולי, למעט העובדה שבסופו של דבר נמצא לה טיפול יעיל במסגרת של הרפואה הקונבנציונלית – משהו שלא תמיד קורה, ולא כי אין טיפולים כאלה.

בכל אופן, ומעבר לכך שמדובר בסיפור מכמיר לב ועצוב, מקופלות בסיפור הזה הרבה נקודות למחשבה. אני רוצה להסב את תשומת לבכם לחשובות שבהן: להמשיך לקרוא

"דוקטור, אם לא תעזור לי אתאבד"

"אם גם אתה לא תוכל לעזור לי לגלות למה המיגרנה ואיך נפטרים ממנה, אעדיף להתאבד ולא להמשיך לחיות עם הכאב". סיפור אמיתי, עם הרבה מוסר השכל.

בסיפור הזה נתקלתי בבלוג של פפיון, שהסכימה שאפרסם אותו גם כאן.
זהו סיפור לא-שגרתי אבל כזה שעשוי להיות מובן מאד למי שסובלים או סבלו ממיגרנות קשות. חוסר האונים, התחושה שאיש לא מבין אותך, והייאוש ההולך וגובר, משותפים לרבים.

אני מביא את הטקסט המקורי כלשונו, בלי פרשנות. בפוסט שאפרסם מאוחר יותר היום התייחס לכמה דברים שפפיון סיפרה – יש למה לחכות.

"לפני כארבע שנים הופיעו הכאבים. הראש התפוצץ, וכאב חד התמקד באיזור הרקה והתפשט לעיניים וללסת. לפני כן, סבלתי רק לעתים רחוקות מכאבי ראש, ואחרי אקמול אחד היו נרגעים ונעלמים. המיגרנה הופיעה בלי שום אזהרה מוקדמת ובלי התראה, ובימים הראשונים חשבתי שזאת תופעה חולפת וכמו שזה בא, כך זה יילך. אבל למיגרנה היו כוונות אחרות לגמרי,  והיא היתה בת לוויה שלי בקומי בבוקר, ובלכתי לישון , ובכל יום. להמשיך לקרוא

מחקר: קשר בין מיגרנה לבעיות נפשיות

מחקר שנערך בקנדה ותוצאותיו פורסמו לאחרונה, מחזק את הראיות על קשר בין בעיות נפשיות שונות לבין מיגרנות. החוקרים מצאו כי המיגרנה שכיחה פי שניים אצל אנשים הסובלים מדיכאון מז'ורי, הפרעה דו-קוטבית ופוביות. זאת בהמשך למחקרים קודמים שמצאו קשר דומה בין המיגרנה לבין תופעות של דיכאון וחרדה. הכיוון העיקרי אליו החוקרים מצביעים הוא של אפשרות למקורות גנטיים דומים, לבעיות הנפשיות ולמיגרנה (המקור: emad).
להמשיך לקרוא