מיגרנות: מה אנחנו יודעים עליהן?

מדובר בקריאה קצת ארוכה, אבל המאמר החדש של Scientific American הוא אחד המאמרים הכי טובים שנכתבו על המיגרנה.

המגזין המדעי סיינטיפיק אמריקן פרסם בגיליונו האחרון מאמר מצויין בשם Why Migraines Strike, שמסכם כמה מהגילויים המדעיים האחרונים בחקר המיגרנה.

זהו מאמר ארוך (קרוב ל-4000 מילים) שמשובץ בהרבה מונחים מתחומי הביולוגיה ויהיה קצת קשה לקריאה למי שנתקל בחומרים כאלה לראשונה. מצד שני, אם אתם מוכנים להשקיע את המאמץ, מדובר ללא ספק באחת הסקירות המאלפות ביותר על הנושא. להמשיך לקרוא מיגרנות: מה אנחנו יודעים עליהן?

בעתיד: בדיקה גנטית לאבחון מיגרנות

גילוי מדעי חדש מספק הסבר גנטי לאחד מסוגי המיגרנה. עוד חזון למועד, אבל החוקרים מאמינים שכיוון המחקר שמצאו יוביל להבנה טובה יותר של המיגרנות בכלל, וזה אומר תרופות טובות יותר וגם אבחון אמין יותר.

אתר האינטרנט Science Daily מדווח כי צוות חוקרים מאוניברסיטת וונדרבילט (Vanderbilt University Medical Center) בטנסי, ארה"ב, מצא את הגורם הגנטי לסוג אחד – לפחות – של מיגרנה. מדובר בגן שמסומן SCN1A, ואחראי על תעלות הסידן (מובילות סידן לתוך התאים).

החוקרים מצאו את הקשר בין מוטאציה של הגן הזה, שקיימת אצל אחוז קטן מהאנשים, לבין מיגרנות מסוג נדיר שמכונה FHM3 ("מיגרנה המיפלגית משפחתית סוג-3"). תעלות הסידן אינן פועלות כראוי, מה שגורם לתא להגיב בצורה של שינוי בפעילות החשמלית שלו, ש"מתניע" את התקף המיגרנה. להמשיך לקרוא בעתיד: בדיקה גנטית לאבחון מיגרנות

דיכאון וגם כאב כרוני – מה עושים?

גם כאב, גם דיכאון – איך יוצאים מהפלונטר הזה? מה בכלל קדם למה? התשובה קצת יותר מורכבת ממה שאתם חושבים, אבל יש בשורות טובות.

אני רוצה להפנות אתכם למאמר נהדר ב-Nurse.com, מתאר את הקו המקשר בין כאב לדיכאון, כפי שהוא מצטייר מהמחקר העדכני. הכותבת מראיינת את ד"ר לינדה סטון, חברה באקדמיה האמריקנית לניהול כאב (America Academy of Pain Management) ומומחית לטיפול בדיכאון, כאב וחרדה – שילוב שהופך מובן יותר לאורך המאמר. להמשיך לקרוא דיכאון וגם כאב כרוני – מה עושים?

רעלת היריון – קשורה למיגרנות?

לנשים עם מיגרנות יש – כנראה – נטיית יתר ללקות ברעלת היריון. כדאי להתייחס למידע הזה בכל הזהירו הראויה, אבל אם אתן סובלות ממיגרנות ועומדות להיכנס להיריון, כדאי לספר לרופא שלכן.

עם מתעלמים מהכותרת הטיפשית ("מיגרנה מגבירה את הסיכון לרעלת היריון"), אז תוצאות המחקר החדש שמגיע מפרו הן בסך-הכל מעניינות וחשובות.

מסתבר שהסיכוי של נשים שסובלות ממיגרנות ללקות ברעלת היריון (Preeclampsia) גדול יותר מנשים שאינן סובלות ממיגרנות. מכיוון שאני לא מבין הרבה בהיריונות או ברעלות, אני מתנצל מראש אם הדברים שאומר כאן לא יהיו מדוייקים.

נדמה לי שזה המחקר המקורי, לא בדיוק "מהזמן האחרון" כמו שנטען בידיעה, ואגב, הוא זהו לא המחקר הראשון שמוצא קשר כזה – המאמר הזה מ-2006 סקר את הראיות הקיימות. ציטוט מהמסקנות:

Available evidence suggests that migraines and preeclampsia may reflect an underlying predisposition toward ischemic injury.

במילים אחרות: המיגרנות עצמן לא מגבירות את הסיכון לרעלת היריון, אבל ייתכן שמי שיש לה נטייה לסבול ממיגרנות היא גם בסיכון גבוה יותר לרעלת היריון. רק כדי לסבר את האוזן, השכיחות של רעלת היריון היא 2-8% מכלל ההריונות ואילו 18-19% מהנשים סובלות ממיגרנות.

לידיעה אליה קישרתי בתחילת הפוסט אני מציע להתייחס בזהירות, כי איכשהו נראה שמי שיזם את הידיעה הזו היא חברת דיאגנוסטיק טכנולוג'יס, ש"מתמחה בפיתוח שיטות לגילוי מוקדם של רעלת היריון" ושהמנכ"לית שלה מצוטטת בידיעה (זו, כאמור, דעתי בלבד). בכל אופן, אם אתן בהיריון וסובלות או סבלתן בעבר ממיגרנות, כדאי לדווח לרופא המטפל.

מחקר: קשר בין מיגרנה לדיכאון וטראומה

מחקר נוסף מחזק את הראיות לקשר בין מיגרנות לבעיות נפשיות שונות.

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת דרקסל, פנסילבניה, מצאה קשר לכאורה בין מיגרנות תכופות להפרעה פוסט-טראומטית (PTSD, ר"ת של Post Traumatic Stress Disorder). החוקרים בדקו קבוצה שכללה 60 נחקרים, מהם 28 עם מיגרנות כרוניות קשות ו-32 עם מיגרנות בשכיחות נמוכה. נמצא שקבוצה הראשונה השכיחות של הפרעת ה-PTSD הייתה גבוהה משמעותית: 43 מול 9.5 אחוז.  להמשיך לקרוא מחקר: קשר בין מיגרנה לדיכאון וטראומה

סינדרום סרוטונין

סינדרום הסרוטונין שבדרך-כלל מוכר כתופעת לוואי לצריכת יתר של נוגדי דיכאון, עלול להיווצר גם משימוש יתר בטריפטנים (תרופות נגד מיגרנה וקלסטר) בשילוב עם נוגדי דיכאון מסוג SSRI.

זה לא אמור להפתיע אתכם, אבל מסתבר שצריך להיזהר כשצורכים תרופות נגד מיגרנה ותרופות נגד דיכאון. ספציפית, מדובר על תרופות מסוג טריפטנים (שנרשמות למיגרנה ולכאב ראש מקבצי) ועל תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI (פרוזק, סרוקסט, ציפרלקס וכו').

הסיבה לכך היא ששני סוגי התרופות משפיעים על משק הסרוטונין, אותו נוריוטרנסמיטור שמעורב בויסות מצב הרוח אבל גם בהרבה דברים אחרים.

בשבוע שעבר הודיע ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקני, שהוא "בודק את העניין", אחרי 11 דיווחים על מקרים של סינדרום סרוטונין (Serotonin syndrome), תופעת לוואי אופיינית למינון יתר של תרופות שמונעות ספיגת סרוטונין (גם SSRI וגם טריפטנים עונים להגדרה הזו, אם כי באופן שונה).

הסינדרום הזה עלול להיות מסכן חיים, ובמקרים קלים כרוך "רק" בשינויים חדים במצב הרוח, שלשול, הקאות, התכווצויות שרירים, רעידות, חום, הזעה רבה – כולם ביחד או כל אחד לחוד.

עדכון 1.1.2010: מסתבר שהתופעה נדירה ופחות חמורה ממה שחשבו. בכל מקרה התייעצו עם הרופא שלכם.

תרופות מיותרות ויחסי ציבור משומנים

הנה זה מתחיל: כתבות חדשות על תרופה חדשה שאולי אתם לא באמת צריכים, אבל אף אחד לא יסביר לכם את זה. כספי חברות התרופות משלמים תמורת פרסומים שמציגים את המציאות באור ורוד.

הציצו בכתבה הזו (ירדה בינתיים מהרשת) באתר MyFox של רשת FOX. הפורמט שחוזר על עצמו – סיפור אמריקני קלאסי, על בחור צעיר וספורטיבי שחייו היו מושלמים לולא כאבי הראש שתוקפים אותו מדי פעם. ואז, מגיעה ההצלה: "אבל עכשיו, תרופה חדשה שהגיעה לשוק עשויה להציע הקלה ללא התמכרות…" וכו'.

בקיצור: כל מה שאתם צריכים כדי להפסיק לסבול ממיגרנות הוא לקנות את התרופה הזו (וזה חס-וחלילה לא קשור לעובדה שקיבלנו מהיחצ"ן של חברת התרופות כתבה מוכנה, שצריך רק לשנות לה את הכותרת).

התרופה בה מדובר במקרה זה היא טרקסימט, שבפוסט קודם כבר הסברתי מדוע מצד אחד סביר שהיא תעבוד ומצד שני מדוע לדעתי היא מיותרת לגמרי לחלק גדול מהאנשים שסובלים ממיגרנות.

עד כמה שאני מבין (ואני לא רופא אבל עם כמות התרופות שנרשמו לי אני יכול בשקט להיחשב לבית מרקחת), הסיבה שהתרופה הזו משפיעה על יותר אנשים היא לא בגלל האפקט הסינגרטי של מרכיביה, אלא בגלל שכל אחד מהמרכיבים עוזר לסוג שונה של בעיות.

להמשיך לקרוא תרופות מיותרות ויחסי ציבור משומנים

מחקר חדש: בוטוקס לא עוזר למיגרנות

בוטוקס, תכשיר המבוסס על הרעל החריף ביותר הידוע לאדם, משמש אמנם בהצלחה במגוון רחב של טיפולים. אבל: א) זה לא אומר שהוא לא מסוכן; ו-ב) לפי מחקר חדש הוא לא עוזר למיגרנות.

עדכון 26.3.2022: מאז פורסם הפוסט הזה, לפני 14 שנה, היעילות והבטיחות של זריקות בוטוקס למיגרנות זכתה לתמיכה בכמה וכמה מחקרים.

כבר הקדשתי כאן מספר פוסטים ל"תרופת הפלא" בוטוקס, וחשבתי שנוכל להניח לה, אבל מסתבר שזו סאגה שלא נגמרת. אחרי שהתברר שהבוטוקס מסוכן, למרות הכל, ואחרי שה-FDA שינה את הנחיות השימוש בו, ואחרי שמחקר מצא שהבוטוקס המוזרק מתחת לעור עלול להתפשט לאיברים נוספים (כולל למוח שלכם), עכשיו מתברר שבוטוקס פשוט לא עוזר למיגרנות.

AAN, האקדמיה האמריקנית לנאורולוגיה (American Academy of Neurology) פרסמה בתחילת השבוע מסמך הנחיות לשימוש בבוטוקס בבעיות נוירולוגיות (הפרטים וההפניות נמצאים כאן). אחת מההפתעות שכולל המסמך הזה היא הנחיה לא להזריק בוטוקס לחולי מיגרנה, מכיוון שעד כמה שניתן לקבוע בוטוקס לא עוזר למיגרנות. U.S.News התייחס לכך בהרחבה.

יום אחרי הפרסום האמור, ראיתי באתר BeOK, מאמר של רופא שעל-פי הכתבה הוא "כירורג. מומחה בשימוש בבוטולינום ומנהל מרפאות O.R. בהרצלייה". הוא טוען שהזרקת הבוטוקס עשויה "להקל עד מאד ואף להעלים את הכאב".

אני מנחש שהנ"ל לא נחשף לעובדות החדשות אודות הבוטוקס טרם פרסום הכתבה. רק שהכתבה הזו היא אחת מעשרות שפורסמו בעיתונות הישראלית, ואנשים שסובלים ממיגרנות בוודאי ימשיכו לקבל את הטיפולים ה(כנראה) מיותרים ו(כנראה) מסוכנים האלה, כי יש אנשים שעושים מזה כסף.