המדריך ה(כמעט) שלם לטיפול בכאב ראש מקבצי

כאב הראש המקבצי (Cluster Headache או CH בקיצור) נראה כמו סוף העולם. אבל בדרך-כלל יש מה לעשות, והרשימה הזו נועדה לעזור לכם לגלות מה. 

עדכון אחרון: 9.9.2018

נתחיל בזה: אני לא רופא והמדריך הזה לא מחליף התייעצות עם רופא. מצד שני, אני חי עם כאב הראש המקבצי רוב חיי, ולו ידעתי לפני 30 שנה (איך הזמן רץ כשנהנים…) את כל מה שאני יודע היום בוודאי היה לי קל יותר. מטרת המדריך הזה היא לחסוך לכם זמן ולקצר את דרככם להקלה.

טרחתי וריכזתי כאן, פחות או יותר לפי סדר חשיבות, את הדברים הכי חשובים שלמדתי (לרוב על בשרי) במה שקשור להתמודדות עם כאב הראש המקבצי. אתם מוזמנים להוסיף טיפים, רעיונות וחוויות מנסיונכם בתגובות.

כאב ראש מקבצי. אילוסטרציהאבחון. רוב האנשים שסובלים מכאב ראש מקבצי יעברו כמה אבחונים שגויים לפני שיאובחנו נכון. חלק מחולי ה-CH סובלים מסוגים נוספים של כאבי ראש, או שההתקפים שלהם לא מתנהלים בדיוק לפי הספר.

ישנם גם כאבי ראש ש"מחקים" את הסמפטומים של כאב הראש המקבצי (cluster-like), חלקם קשורים במחלות שונות שעלולות להיות מסכנות חיים.

בקיצור: אל תאבחנו את עצמכם – אם אתם חושדים שאתם סובלים מ-CH תקבעו תור לנוירולוג שמתמחה בכאבי ראש (תוכלו לקבל החזר על רוב ההוצאה), ובינתיים לכו לרופא המשפחה והציגו לו את הדברים. ייתכן שישלח אתכם לבדיקת CT או MRI כדי לשלול גורמים אחרים. בכל מקרה, כדאי לכם גם לבקש בדיקות דם מקיפות ולספר לרופא על כל דבר שכואב לכם. ישנם בעיות בריאותיות וחסרים תזונתיים שמחמירים את ה-CH, כפי שיפורט להלן.

טריגרים. אם אתם סובלים מכאב ראש מקבצי אז קרוב לוודאי שנולדתם איתו ואת זה, למרבה הצער, לא תוכלו לשנות. מצד שני, על הגורם שמעיר את ה"חיה" הזו ממרבצה לעיתים קרובות דווקא יש לנו השפעה. אם תלמדו לצמצם את החשיפה שלכם לטריגרים שונים, קרוב לוודאי שתגלו מהר מאד שאתם סובלים הרבה פחות. להמשיך לקרוא

מלטונין: התרופה הכי חשובה שמסתירים מכם

זהו אחד מתוספי המזון הפופולריים והנצרכים ביותר בעולם, ומייחסים לו סגולות רבות – כולל הקלה על כאבי ראש קשים. בארה"ב תוכלו לקנות אותו בלי מרשם. בישראל, משום מה, החליטו שהמלטונין הוא חומר מסוכן.

מלטונין (Melatonin) הוא הורמון השינה, חומר שאצל אנשים בריאים מיוצר באופן טבעי במוח ושיש לו מגוון תפקידים בגוף, בראשם "ניהול" של שנת הלילה.

הוא התגלה לראשונה ב-1917 אבל רק בשנות ה-70' זוהה הקשר שלו לשינה ותכונותיו האחרות נתגלו בהדרגה מאז ועד היום.

בשנת 1995 ראה אור "נס המלטונין", ספרם של ג'ו רובינסון וראסל רייטר, שהפך את המלטונין בין לילה לאחד מתוספי המזון הפופולריים והנצרכים ביותר בעולם.

כמה שנים קודם, השתמשו בו כבר רבים כתחליף עדין לתרופות שינה, בעיקר במצבים של ג'ט לג. "נס המלטונין" הביא לידיעת הציבור הרחב תכונות נוספות של המלטונין ותפקידים חשובים נוספים שיש לו בגוף, שהקנו לו בתקופה מסוימת מעמד מיתולוגי של תרופת פלא.

המלטונין הוא אנטי-אוקסידנט (נוגד חמצון) חזק שמספק הגנה ל-DNA ומסייע למניעת סרטן; הוא מעורב בפעילות בלוטת יותרת המוח ומשפיע דרכה ישירות או בעקיפין על הגדילה, מערכת המין, מערכת העצבים, התיאבון ומצב הרוח.

וכן, מלטונין יכול לעזור גם לכאבי ראש, במיוחד כאבי ראש מקבציים (cluster headache) אבל כנראה שלא רק.

***

המלטונין מופרש מבלוטת האצטרובל בכל פעם שאנחנו נמצאים בחושך (ולכן הוא מכונה גם "הורמון החושך") ומתפרק כשאנחנו נחשפים לאור. יחד עם הסרוטונין (השליח העצבי שמחסור בו מקושר לרוב הפרעות מצב הרוח, בראשן דיכאון וחרדה), הוא מנהל את השינה והערות – האור גורם לייצור סרוטונין ופירוק מלטונין, והחושך גורם לתהליך הפוך.

מלטונין, סרוטונין ונוראדרנלין (עוד שליח עצבי חיוני שמעורב בתהליכים רבים במוח) מבוססים על אבני בניין דומות (בראשן מולקולת ה-5HTP הנוצרת מחומצת האמינו טריפטופאן), ומקיימים ביניהם יחסי גומלין. לכן, מחסור באחד מהם לרוב גורם גם למחסור באחרים, ולהפך. זו, כך משערים, הסיבה לכך שמי שסובל מדיכאון לרוב יסבול גם מהפרעת שינה.

בשימוש ארוך או מופרז, המלטונין עלול לדכא את ייצור הורמוני המין ולפגוע בדחף המיני, לגרום לדיכאון אצל מי שיש להם נטייה לכך, ולעורר כל מיני תופעות לוואי כמו ישנוניות, עצבנות, הזעת יתר, עצירות ועוד. אך ככלל, תופעות הלוואי שלו נחשבות מעטות וקלות יחסית ובארה"ב ורוב מדינות המערב הוא נמכר ללא מרשם.

שימוש במינון של כמה מיליגרמים ליום לתקופה של מספר שבועות ועד שלושה חודשים, נחשב בטוח. למעשה, במחקרים שונים לא נמצאו תופעות לוואי חמורות גם במינונים גבוהים פי כמה ו/או לתקופות ארוכות משמעותית.

בישראל, משום מה, החליטו להטיל מגבלות שונות על שימוש במלטונין ולהפכו לתרופת מרשם. פרקטית, הדרך היחידה לקבל מלטונין ממערכת הבריאות בישראל היא בצורת הכדור סירקדין של חברת טבע, שמכיל 2 מ"ג מלטונין בשחרור מושהה.

מעל גיל 55 ייצור המלטונין בגוף יורד (משערים שיש לכך קשר עם התכווצות בלוטת האצטרובל עם הגיל) ולכן כדורי מלטונין נחשבים לאמצעי יעיל מאד לשיפור השינה וטיפול בנדודי שינה אצל קשישים. יש ראיות לכך שהמלטונין יעיל לטיפול בהפרעות שינה גם אצל צעירים.

מינונים מקובלים:

  • להשראת שינה די במינון של 0.3 מ"ג.
  • לטיפול בג'ט לג והפרעות שינה שונות, משתמשים בדרך-כלל במינונים של 3-5 מ"ג, ורבים מדווחים שגם חצי מזה מספיק להם.
  • למניעת התקפים ליליים של כאב ראש מקבצי לרוב יש צורך במינונים של 5-10 מ"ג.
  • יש דיווחים על תוצאות טובות במניעת התקפים ליליים באמצעות שילוב בין מלטונין לשחרור מושהה למלטונין רגיל.

מקבץ 2012, יום 24

שנה חדשה, מקבץ חדש וגם כמה טיפים חדשים.

ב-2010 הם תקפו בסוף מאי וב-2011 ממש בתחילת יולי. לכן הנחתי שהשנה התקופה המכריעה תהיה החצי הראשון של אוגוסט. כשאוגוסט כבר התקרב לסיומו, בלי התקף משמעותי אחד וללא התקפים ליליים כלל, כבר חשבתי שניצלתי. טעות.

אחד מהדברים שכדאי לזכור בנוגע לכאבי הראש המקבציים: הם נוטים להפתיע. הם ישתנו משנה לשנה, בעיתוי, בצורה ובעוצמה. מה שעבד אשתקד אולי לא יעבוד הפעם.

לדוגמא, התגלית הגדולה של השנה שעברה – המלטונין – לא הביאה לי תועלת בהתחלה. בשנה שעברה הספיקו 2-3 מ"ג, חצי שעה לפני השנה, כדי למנוע לגמרי את ההתקפים הליליים או לרכך אותם מאד. השנה טיפסתי בהדרגה עד ל-9 מ"ג. בסופו של דבר, החלפתי למלטונין של יצרן אחר, שבמינון של 6 מ"ג השפיע מייד.
להמשיך לקרוא

תרופות לדיכאון וחרדה והשפעתן על כאבי ראש

אם הנוירולוג רשם לכם כדור אנטי-דיכאוני לכאבי הראש, זה לא אומר שהוא חושב שהשתגעתם. ומצד שני, אם אתם נוטלים בקביעות תרופה להפרעות מצב רוח, ייתכן שתהיה לה השפעה גם על כאבי הראש שלכם.

הקשר בין הפרעות מצב רוח כמו דיכאון וחרדה לבין כאבי ראש וכאבים כרוניים בכלל, הוא מושא למחקרים רבים, על כמה מהם דיברנו כבר בפוסטים קודמים (ראו למשל הפוסטים "דיכאון וגם כאב כרוני – מה עושים?" ו"מחקר: קשר בין מיגרנה לדיכאון וטראומה").
להמשיך לקרוא

זה נראה כמו פגיעת ראש, אבל זה אני

אם אתם בעלי קיבה רגישה זהו זמן טוב לעשות אחורה פנה. בעוד כמה שורות יהיה מאוחר מדי.

בשלוש השנים האחרונות קרה באינטרנט דבר מהפכני. כלומר, אולי לא ממש מהפכני בשבילכם, אבל זו מהפכה גדולה עבור אנשים כמותי, שמהווים 0.4% מהאוכלוסייה (או 0.5-2.5 אחוז לפי מחקר חדש יחסית, שאינני יודע לומר עד כמה הוא רציני).

מה שקרה הוא שאנשים התחילו לצלם את עצמם ברגעים אינטימיים במיוחד ולהעלות ל-YouTube.

לא, הם לא מצלמים את עצמם ברגעי עונג. הם מצלמים את עצמם ברגעים האינטימיים של סבל בל-יתואר, במהלך התקפי כאב ראש מקבצי (Cluster Headache). זו חוויה מפחידה למי שלא רגיל בה; כזו שמשתדלים לחסוך אותה ואת התגובות עליה ממי שאינם בני משפחה מדרגה ראשונה, וגם זה לא תמיד.

אני עצמי, עדיין רחוק ממקום שבו אני מרגיש מסוגל לצלם את עצמי ולהעלות ל-YouTube, אבל נדמה לי שאני נראה די דומה למה שתוכלו לראות בסרטונים שתמצאו אם תחפשו "Cluster Headache" (ראו הוזהרתם: מדובר בתמונות לא קלות).

למה בעצם יש כאן מהפכה? ובמה זה טוב יותר – סליחה על הצרפתית – מאנשים שמצלמים את הטחורים של עצמם ומעלים לאינטרנט? ובכן, CH זו מחלה הרבה יותר נדירה ובודדה ולא מאובחנת ובעיקר לא מטופלת כראוי. לכן החשיפה האישית; זה מה שצריך לעשות כדי לזכות במודעות, הכרה וטיפול טוב יותר על-ידי מערכות הבריאות. להמשיך לקרוא

לא מיגרנה, קלסטר

זה היה כך במשך שנים: אנשים היו שואלים "מיגרנה?", והייתי משיב: "כן", או "משהו דומה".

היום אני עושה להפך – לא ממעיט, לא מייפה, אלא שם את הדברים על השולחן. "לא", אני אומר, "זה לא מיגרנה. זה האח הגדול שלה: cluster headache".

CH, אני מסביר, הוא קרוב משפחה של המיגרנה אבל הוא נדיר יותר ובעיקר – הרבה, הרבה, הרבה יותר כואב. אם המיגרנה היא עינוי סיני אז כאב הראש המקבצי הוא עינוי בידי ארגון היאקוזה. הם לא משחקים במשחקים ומטפטפים מים במשך שעות – הם מתחילים בלעקור לך את העין. להמשיך לקרוא

Cluster Headache: פיגוע תופת באמצע החיים

מוקדש לכל מי שנעלמתי לו לאחרונה.

שנה וחודש אחרי הקלסטר הקודם, נקלעתי שוב לפני כשבועיים וחצי ל"מקבץ" (Cluster Period). מספר שבועות שבהם מעיר אותי בכל לילה משנתי התקף קשה של כאב ראש מקבצי. (Cluster Headache).

אם אין לכם מושג במה מדובר, אולי כדאי שתתחילו עם הסרטון הזה (4:36 דקות):

המצב, אם לנסח בעדינות – לא נעים. אחרי 18 התקפים קשים, מהם 16 ליליים, אני לא מובס אבל בהחלט עייף. מותש פיזית ונפשית.

מלבד הכאב החריף, הבלתי-נתפס בעוצמתו, שהעניק לו את הכינוי Suicide Headache, המקבץ פוגע בבריאות ומשבש את התפקוד עד כדי פגיעה בכל תחומי החיים. ההתקפים ו"האפטרשוק" שנמשך לתוך היום, הורסים את השינה, פוגעים ביכולת הריכוז, גורמים נזק (זמני אמנם) לזיכרון ולקוגניציה, משבשים את תחושות הרעב והצמא, החום והקור, הזמן. לפעמים אני כמו בתוך חלום. להמשיך לקרוא

על הומיאופתיה, טראומיל ו-10:23

למרות שכמה אנשים שאני מעריך שידלו אותי, לא הצטרפתי לקמפיין 10:23 נגד ההומיאופתיה. כשאחי טל הציע לכתוב פוסט בנושא הספציפי של טיפול במיגרנות באמצעות הומיאופתיה, לא התנגדתי. טל, אגב, הוא מהמתנגדים והוא ניסה לתת בפוסט הזה תשובה "מדעית" לשאלה האם הומיאופתיה עוזרת למיגרנה או לא. המסקנה שלו היא שלא.

אני פחות נחרץ מטל, גם בגלל שאין לי השכלה מדעית מספקת כדי לקרוא ולהבין לעומק תוצאות של מחקרים. גם בגלל שהכרתי כמה אנשים שיש להם את הרקע המתאים ונחשפו למידע אליו טל וחבריו נחשפו, ועדיין טוענים שהומיאופתיה עובדת.

בשיא הקמפיין, הפנה אותי פוסט של יוסי לוי לסיפור (שאני חוזר עליו מהזיכרון ומתנצל אם לא אדייק) על אם שמנעה מילדתה התינוקת טיפול אנטיביוטי בניגוד לעצת רופא הילדים. ההומיאופתית שלה שכנעה אותה שהטיפול ההומיאופתי יעיל יותר מאנטיביוטיקה. היא ביקשה חוות דעת נוספת בפורום הומיאופתיה, שמשתתפיו חיזקו את ידיה ואמרו לה שלא כדאי לה לתת אנטיביוטיקה לילדה.

הסיפור הזה היה מאד מטריד בעיני. אנטיביוטיקה היא לעיתים קרובות תרופה מצילת חיים – כיצד יכולים הומיאופתים להמליץ להימנע מתרופה כזו, כאשר רופא קבע שהיא נחוצה?

ובכל זאת, תמיד כדאי לקבל חוות דעת נוספת. החלטתי לשאול לדעת ידידי ד"ר ראובן ברק (עוד אחד מיושבי קפה קאימק המפורסם בלוינסקי), שהוא גם רופא קונבנציונלי (מומחה לכירורגיה כללית וכירורגיית ילדים), גם מטפל ברפואה סינית וגם תמיד יש לו דברים מעניינים לומר. גם הפעם הפתיע. להמשיך לקרוא