סקס, כאב וטיפולים תרופתיים

הקשר בין מיניות, מצב נפשי והפרעות כאב כבר מבוסס היטב במחקר המדעי. מדובר במערכות שבכולן יש תפקיד למוליכים העצביים סרוטונין ונוראפינפרין (נוראדרנלין) ואולי גם נוספים. הקשר הזה עובד ביותר מכיוון אחד.

ארסנל התרופות של הנוירולוגים לטיפול בהפרעות כאב שונות כולל, בין השאר, כדורים שבאופן רגיל משמשים לטיפול בהפרעת מצב רוח ("תרופות נגד דיכאון"). לרוב לא מדובר על התרופות המוכרות יותר, ממשפחת ה-SSRI (פרוזק, ציפרלקס, פאקסט, לוסטרל וכו'), אלא על תרופות SNRI (סימבלטה, אפקסור, ואחרות) ולעיתים גם נוגדי דיכאון טריציקליים (TCA) כמו אלטרול/אלטרולט.

אז מה פתאום נותנים תרופות נגד דיכאון למי שסובלים מכאבי ראש? ובכן, חלק מהתרופות הללו מאושרות לשימוש עבור כאבים כרוניים ומשמשות בהצלחה יחסית כבר עשור ויותר לטיפול במיגרנות, פיברומיאלגיה, כאבים נוירופתיים, כאבים שמקורם במעי רגיז ועוד. כמובן, לא תמיד התרופות הללו מתאימות והרופאים לא בהכרח מקפידים להיצמד להתוויות הרשמיות, כך שאל תתפלאו אם יציעו לכם כדורים אחרים שמיועדים לטיפול בהפרעות מצב רוח.

חלק מהתרופות המשמשות למניעת כאבי ראש וכאבים כרוניים, משתייכות לקבוצות אחרות (נוגדי פרכוס, אנטי אפילפטיות ומייצבות מצב רוח) שמנגנוני הפעולה שלהם קשורים ליצוב הפעילות החשמלית של המוח. למרות שגם לתרופות האלה (דפלפט, טופמקס, ליתיום ועוד) יש שימושים בתחום רפואת הנפש, הן פחות רלוונטיות לפוסט הזה.

סימבלטה, כנראה התרופה הפופולריות ביותר בקטגוריה, זוכה להצלחה בטיפול בכאבים נוירופתיים, אם כי כנראה לא כל-כך מוצלחת עם כאבי ראש. מניסיון אישי אני יכול להעיד שבדומה לתרופות SSRI, אין לה השפעה מובהקת על כאבי ראש מקבציים, ואם יש אז לא בהכרח לטובה. בכל אופן, היא נחשבת לתרופה יעילה ועם מעט תופעות לוואי. תרופות SNRI שמשפיעות לא רק על הסרוטונין אלא גם על נוראדרנלין, נוטות להשפיע טוב יותר על הסובלים מהפרעות חרדה ולא מתאפיינת בהרבה תופעות לוואי בחיי המין (להרחבה בנושא זה ראו הפוסט "על סקס ותרופות נגד דיכאון").

אלטרולט, שמקובל יותר בשימוש כטיפול מונע לכאבי ראש מסוגים שונים (והרבה סוגים אחרים של כאבים), דווקא משפיע לטובה על הרבה אנשים. הוא משתייך למשפחה קצת פחות סימפטית אך כשלעצמה מדובר בתרופה בטוחה עם מעט תופעות לוואי יחסית, בעיקר במינונים הנמוכים. אחד היתרונות שלה הוא טווח המינונים הרחב, שמאפשר למצוא את "הנקודה המתוקה" וליהנות מפחות כאבים וגם פחות תופעות לוואי. אם בכל זאת יש בעיות, אפשר לנסות את התרופה נורטילין שמבוססת על אותו חומר פעיל.

גם אלטרולט עלול לגרום לירידה בליבידו ולהפרעות בתפקוד המיני, בין השאר משום שהוא משפיע על הנוראדרנלין והסרוטונין, ששניהם מעורבים בשלבים שונים של ההתעוררות המינית והאורגזמה.

תיאורטית, לפחות, הגדלת הזמינות של המוליכים העצביים הללו בגוף במצבי חוסר עשויה להיטיב גם עם מצב הרוח, גם עם הכאבים וגם עם ההתנהגות המינית, אבל כמובן שזה לא עד כדי כך פשוט. ישנם מוליכים עצביים רבים שמעורבים בפעילות מערכות הגוף השונות (וגם הרבה נוירופפטידים). ההבנה של המדע את המערכות הללו עדיין מוגבלת, כך שהטיפול לעיתים קרובות מבוסס על ניסוי וטעייה.

מעניין לציין שדווקא לפעילות מינית יש השפעה מיטיבה על כאבים מסוימים ובכלל זה על כאבי ראש (ראו הפוסט "הערב יקירי, יש לי מיגרנה"). למעשה, גירוי מיני ובמיוחד אורגזמה, עשויים להיות יעילים להפסקת התקפי מיגרנה ואפילו התקפים של כאב ראש מקבצי. אולי בגלל שבמהלכם מתרחשת הפרשה מוגברת של סרוטונין ונוראדרנלין בגוף.

אם לא די בזה, אז מסתבר ש-CGRP, נוירופפטיד שנודע לו תפקיד מרכזי במיגרנות, כאבי ראש מקבציים, כאבי לסת ופנים ועוד, משחק תפקיד חשוב גם בתהליך יצירת הזיקפה אצל גברים.

טיפ: אם אתם משתמשים בטריפטנים בנוסף לאחת מהתרופות שהוזכרו, וחווים הפרעות בתפקוד המיני, בדקו עם הרופא שלכם את האפשרות לעבור לשימוש בסומטריפטן (אימיטרקס), אלטריפטן (רילרט) או זולימטריפטן (זומיג). יש ראיות לכך שהנ"ל, יותר מתרופות אחרות במשפחה, עשויות לנטרל או לאזן את ההשפעות השליליות של נוגדי הדיכאון על התפקוד המיני.

כאבי ראש כרוניים אצל ילדים

כן, גם ילדים סובלים ממיגרנות ומכאבי ראש כרוניים אחרים. למעשה, יכול מאד להיות שגם אתם סבלתם מהם, ואם אתם סובלים מכאבי ראש כיום אז לילדים שלכם יש סיכוי טוב לסבול מהם גם כן.

חלק גדול האנשים שסובלים ממיגרנות וכאבי ראש כרוניים אחרים יתקשו לזכור מתי הייתה הפעם הראשונה שסבלו מהתקף מובחן. רובם, אני חושב, יאמרו לכם שהם סובלים מכאבי הראש מתקופת הילדות המאוחרת או גיל ההתבגרות. ועדיין, רוב האנשים ובכללם אלו שסובלים, תופסים את כאבי הראש הכרוניים כתופעה של מבוגרים.

הנתונים העדכניים בנושא מרמזים  על כיוון אחר – כאבי הראש הכרוניים, לרבות מיגרנות ואפילו כאבי ראש מקבציים, נפוצים מאד (אם כי פחות) גם אצל ילדים. אנחנו גם יודעים כי מי שסובל ממיגרנות, למשל, עשוי בסבירות גבוהה לסבול יותר מכאבי ראש אחרים – בזמן מחלה, כתוצאה מהתייבשות וכו' – בהשוואה למי שאינם סובלים ממיגרנות.

הוסיפו לכך את תת-האבחון ואת האבחונים השגויים המוכרים לכולנו, ותבינו מדוע מדובר בתופעה הרבה יותר נפוצה ולא-מטופלת מכפי שחושבים.

כאבי הראש של ילדים לעיתים שונים מאלו של המבוגרים, בצורה ובשכיחות. בחלק מהמקרים תלונות אחרות (כגון כאבי בטן) הן המבשרות על ההפרעה הנוירולוגית שעם הזמן תבוא לידי ביטוי בכאבי ראש.

במיוחד אם אתם עצמכם סובלים כמבוגרים מכאבי ראש, חשוב לשים לב לילדים שלכם (אם יש כאלו), כדי לזהות ולאבחן ולטפל בשלב מוקדם ולחסוך סבל מהילד. התחקות אחרי ההיסטוריה האישית של כאבי הראש שלכם, עד לילדות המוקדמת לפעמים, עשויה לעזור לכם בהבנתם ובטיפול בהם כמבוגרים.

הרחבתי בנושא הזה במאמר "מיגרנה: גם בגילאי הגן".

מומלץ לכל מי שיש לו ילדים, כאבי ראש, או שילוב כלשהו בין השניים.

כשהנוירולוג אשם ברשלנות

בכל תחומי הרפואה וכנראה עוד יותר מזה כשמדובר בכאבי ראש ובנוירולוגים, ישנם מקרים בהם מטופלים חשים שנעשה להם עוול וכי התנהלות הרופא באבחון או בטיפול הייתה לא תקינה. כיצד תדעו אם במקרה שלכם זה מגיע לכדי עילה לתביעה על רשלנות? 

היחסים בין רופאים לחולים טעונים בימינו, בלא מעט מקרים. ישנן הרבה בעיות אובייקטיביות במערכת הבריאות, ואליהן מצטרפים לעיתים חוסר רגישות של רופאים ויחס מזלזל או כזה שנראה כמזלזל, במטופלים שלהם.

נדמה לי שבתחום כאבי הראש זה אפילו גרוע יותר. אין שבוע שבו אני לא מקבל לפחות אימייל או שניים מקוראי הבלוג הזה, שכולל תלונות וטענות קשות נגד נוירולוג כזה או אחר.

חלק מהקוראים מספרים על יחס מזלזל או על חוסר נכונות מצד הרופא להעניק להם טיפול כזה או אחר שהם חושבים שיתאים להם, או על טיפול לא מתאים שקיבלו שהזיק במקום להועיל. קוראים אחדים אפילו עשו את עבודת המחקר הנדרשת, כדי להסיק שהרופא שלהם "דילג" על אפשרויות מקובלות והעניק להם טיפול מיותר או אפילו מסוכן, לפני שפנה לאפשרויות טיפוליות הרבה יותר קונבנציונליות.

במקרים מסוימים, נראה לכאורה שמדובר ברשלנות של ממש או לכל הפחות על פעולה בניגוד לחוק זכויות החולה (PDF), המחייב את הרופא בין השאר להסביר לחולה באופן סביר את האפשרויות הטיפוליות השונות ולאפשר לו לבחור ("הסכמה מדעת לטיפול רפואי").

במקרים לא מעטים, אנשים מתלוננים על אבחונים שגויים שעלו להם בחודשים או אפילו שנים של סבל מיותר. בחלק מהמקרים, לפחות, ניכר שכל מי שמבין בכאבי ראש – ולא רק רופא – יכול היה לזהות את הבעיה טוב יותר ולפסול את האבחנה השגויה על הסף.

האם יש באחד מסוגי המקרים הנ"ל בסיס לתביעה על רשלנות רפואית? ובכן, לא רק שאינני רופא אלא שאני גם לא עורך-דין, ואם אתם רוצים באמת לדעת מה הזכויות והאפשרויות שלכם אז הכי טוב לפנות לעו"ד שמתמחה בתביעות רשלנות רפואית.

בכל אופן, ממה שראיתי וקראתי נדמה לי שכדאי להתאים ציפיות מראש ולהביא בחשבון כמה גורמים שמצמצמים את סיכויי ההצלחה בתביעות כאלה: להמשיך לקרוא כשהנוירולוג אשם ברשלנות

לא צריך לזלזל במיגרנות

עוד לא לגמרי עברו כאבי הראש הקשים, ופתאום חזרו המיגרנות מפעם – מהסוג שהורג לאט לאט. הן הזכירו לי שמיגרנה היא בעיה בריאותית לא קלה, כזו שבשום אופן אי אפשר לזלזל בה. אבל אני מאמין שאפשר להתמודד טוב יותר ולהרגיש הרבה יותר טוב. זו מלחמה שאפשר לנצח. 

את הפוסטים האחרונים הקדשתי ל-CH (כאב ראש מקבצי, Cluster Headache) שהוא הצורה האכזרית יותר של כאבי הראש מהם אני סובל. הפעם אני רוצה לדבר דווקא על מיגרנות.

צחוק גורל: עם הסיום ההדרגתי של המקבץ הקשה שחוויתי לאחרונה, התחלתי לסבול יותר ויותר מכאבי ראש אחרים, בעיקר מיגרנות. אני מדבר על מיגרנה מצויה, לרוב חד-צדדית, לא הכי קשה שאני זוכר. בלי בחילות והקאות תודה לאל. ובכל זאת, המיגרנות ה"קלות" האלו הביאו אותי קרוב לייאוש. כבר התחלתי להכות על חטא, על ש"זילזלתי" במיגרנות של אחרים על רקע הכאב המקבצי שהוא כביכול "פי 10 יותר חזק".

אז לא – באמת הגיע הזמן לומר את זה: לא צריך לזלזל במיגרנות. יותר מזה: אסור לזלזל. התקפי מיגרנה עלולים להיות קשים ו/או ממושכים מאד ולפגוע קשה בתפקוד.  להמשיך לקרוא לא צריך לזלזל במיגרנות

מקבץ 2012, יום 24

שנה חדשה, מקבץ חדש וגם כמה טיפים חדשים.

ב-2010 הם תקפו בסוף מאי וב-2011 ממש בתחילת יולי. לכן הנחתי שהשנה התקופה המכריעה תהיה החצי הראשון של אוגוסט. כשאוגוסט כבר התקרב לסיומו, בלי התקף משמעותי אחד וללא התקפים ליליים כלל, כבר חשבתי שניצלתי. טעות.

אחד מהדברים שכדאי לזכור בנוגע לכאבי הראש המקבציים: הם נוטים להפתיע. הם ישתנו משנה לשנה, בעיתוי, בצורה ובעוצמה. מה שעבד אשתקד אולי לא יעבוד הפעם.

לדוגמא, התגלית הגדולה של השנה שעברה – המלטונין – לא הביאה לי תועלת בהתחלה. בשנה שעברה הספיקו 2-3 מ"ג, חצי שעה לפני השנה, כדי למנוע לגמרי את ההתקפים הליליים או לרכך אותם מאד. השנה טיפסתי בהדרגה עד ל-9 מ"ג. בסופו של דבר, החלפתי למלטונין של יצרן אחר, שבמינון של 6 מ"ג השפיע מייד.
להמשיך לקרוא מקבץ 2012, יום 24

תרופות לדיכאון וחרדה והשפעתן על כאבי ראש

אם הנוירולוג רשם לכם כדור אנטי-דיכאוני לכאבי הראש, זה לא אומר שהוא חושב שהשתגעתם. ומצד שני, אם אתם נוטלים בקביעות תרופה להפרעות מצב רוח, ייתכן שתהיה לה השפעה גם על כאבי הראש שלכם.

הקשר בין הפרעות מצב רוח (כמו דיכאון וחרדה) לבין כאבי ראש וכאבים כרוניים בכלל, הוא מושא למחקרים רבים, על כמה מהם דיברנו כבר בפוסטים קודמים (ראו למשל הפוסטים "דיכאון וגם כאב כרוני – מה עושים?" ו"מחקר: קשר בין מיגרנה לדיכאון וטראומה").
להמשיך לקרוא תרופות לדיכאון וחרדה והשפעתן על כאבי ראש

זה נראה כמו פגיעת ראש, אבל זה אני

אם אתם בעלי קיבה רגישה זהו זמן טוב לעשות אחורה פנה. בעוד כמה שורות יהיה מאוחר מדי.

בשלוש השנים האחרונות קרה באינטרנט דבר מהפכני. כלומר, אולי לא ממש מהפכני בשבילכם, אבל זו מהפכה גדולה עבור אנשים כמותי, שמהווים 0.15-0.4% מהאוכלוסייה (או 0.5-2.5 אחוז לפי מחקר חדש יחסית, שאינני יודע לומר עד כמה הוא רציני).

מה שקרה הוא שאנשים התחילו לצלם את עצמם ברגעים אינטימיים במיוחד ולהעלות ל-YouTube.

לא, הם לא מצלמים את עצמם ברגעי עונג. הם מצלמים את עצמם ברגעים האינטימיים של סבל בל-יתואר, במהלך התקפים של כאב ראש מקבצי (Cluster Headache). זו חוויה מפחידה למי שלא רגיל בה, כזו שמשתדלים לחסוך אותה ואת התגובות עליה ממי שאינם בני משפחה מדרגה ראשונה, וגם זה לא תמיד.

אני עצמי, עדיין רחוק ממקום שבו אני מרגיש מסוגל לצלם את עצמי ולהעלות ל-YouTube, אבל נדמה לי שאני נראה די דומה למה שתוכלו לראות בסרטונים שתמצאו אם תחפשו "Cluster Headache" (ראו הוזהרתם: מדובר בתמונות לא קלות).

למה בעצם יש כאן מהפכה? ובמה זה טוב יותר – סליחה על הצרפתית – מאנשים שמצלמים את הטחורים של עצמם ומעלים לאינטרנט? ובכן, CH זו מחלה הרבה יותר נדירה ובודדה ולא מאובחנת ובעיקר לא מטופלת כראוי. לכן החשיפה האישית; זה מה שצריך לעשות כדי לזכות במודעות, הכרה וטיפול טוב יותר על-ידי מערכות הבריאות. להמשיך לקרוא זה נראה כמו פגיעת ראש, אבל זה אני

זו לא מיגרנה, זה קלסטר

זה היה כך במשך שנים: אנשים היו שואלים "מיגרנה?", והייתי משיב: "כן", או "משהו דומה".

היום אני עושה להפך – "לא", אני אומר, "זו לא מיגרנה. זה האח הגדול והרשע שלה: cluster headache".

אני מסביר שכאב הראש המקבצי הוא קרוב משפחה של המיגרנה אבל הוא נדיר יותר ובעיקר כואב יותר. אם המיגרנה היא עינוי סיני אז כאב הראש המקבצי הוא עינוי בידי ארגון היאקוזה. הם לא משחקים במשחקים ומטפטפים מים במשך שעות – הם מתחילים בלעקור לך את העין.

האמת הפשוטה היא שהרפואה יודעת מעט מדי גם על המיגרנה וגם על הקלסטר, ושיטות הטיפול העיקריות שהיא מציעה לשני סוגי הבעיות רחוקות מלהיות מושלמות.

נראה גם שאין אחדות דעים בין הרופאים והחוקרים, אם יש קשר הדוק בין התופעות או שמדובר בכאבי ראש "ראשוניים" שונים ונפרדים לגמרי. רשמית, מאז 1988 כאב הראש המקבצי הוא הפרעה נוירולוגית שעומדת בפני עצמה, אבל מדי פעם מתפרסם מחקר זה או אחר שמרמז שבכל זאת יש קשר בין קלסטר למיגרנה.

בספרו המפורסם על המיגרנות כתב הנוירולוג אוליבר זקס ששני סוגי כאבי הראש מופיעים לסירוגין אצל אותם אנשים ולרוב גם מגיבים לאותם טיפולים, ולכן לדעתו הם קשורים. כיום ידוע שישנם טיפולים שטובים למיגרנה אך לא לקלסטר, ולהפך, אבל גם עניין הולך וגובר ב-CGRP, נוירופפטיד שהפרעה בפעילותו קיימת גם במיגרנה וגם בקלסטר.

הרבה אנשים מכירים את התופעה של כאבים כרוניים ש"פושטים צורה ולובשים צורה", ואני יכול להעיד שב-29 שנים של כאבי ראש מספיקים להתנסות בהרבה צורות.

השוואה בין התסמינים המאפיינים של מיגרנות וכאב ראש מקבצי אפשר למצוא בפוסט אודות כאב ראש מקבצי.