מדוע האינטרנט חשוב כל-כך לבריאות שלכם

זה לא נוגע רק למיגרנות, שהן הנושא העיקרי של הבלוג הזה. הבעיות עם מדע הרפואה חורגות הרבה מעבר לתחום הצר הזה, או לרפואה הנאורולוגית בלבד. הרופאים לא אומרים לנו הרבה דברים, ואין מנוס מלאסוף בעצמנו חלק מהמידע על הבריאות שלנו ועל מחלותינו.

כבר הסברתי כאן בפוסטים קודמים, גם אם לא בפירוט רב, מדוע יש לי הערכה רבה למדע הרפואה אך אמון מועט ברוב הרופאים. יש לי הרבה דוגמאות, מניסיוני האישי ומניסיונם של אחרים, אבל אחזור לדוגמא הרלוונטית לכאבי הראש, שמסכמת הכל: במשך כ-10 שנים בהן הייתי אצל רופאים שונים, לא קיבלתי אבחנה אחת נכונה וטיפול אחד שהצליח.

רק אחרי שלמדתי בעצמי ממה אני סובל, אני יכול לדעת איזה רופא שווה משהו ואיזה לא, וממילא בשלב אליו הגעתי אני זקוק למעט מאד עזרה מרופאים.

עדיין אני תמיד מייעץ לאנשים שסובלים ממיגרנות – או מכל בעיה רפואית אחרת לצורך העניין – ללכת לרופא. אני פשוט מקפיד לציין שזה צריך להיות רופא טוב. רופא שמתייחס בכבוד לחולה, רוצה לעזור לו ומסוגל לעזור לו; למרבה הצער, רוב הרופאים אינם כאלה. להמשיך לקרוא

כאב ראש מקבצי (Cluster Headache)

זהו כאב הראש האולטימטיבי, הדרמטי ביותר, האכזרי והמפחיד מכולם. הוא זכה לכינויים רבים, כמו "אורגזמה של כאב", "כאב ראש ההתאבדות" (Suicide Headache) וכיוצא באלה. הוא עלול לגרום סבל גדול – אבל יש מה לעשות. 

כאב הראש המקבצי (Cluster Headache או CH בקיצור) הוא סוג נדיר וקשה במיוחד של כאבי ראש, שנחשב חמור בהרבה מכאבי ראש אחרים, כולל מיגרנות. זהו כאב התקפי חריף שמופיע בפתאומיות, מתפתח במהירות ואינו מגיב למשככי כאבים. מעריכים שהשכיחות שלו היא בין חצי לרבע אחוז מהאוכלוסייה, והוא מופיע בעיקר אצל גברים מגילאי 20 ואילך, אך גם אצל נשים, נערים וילדים.

המנגנון הפיזיולוגי שעומד מאחורי ה-CH כנראה שונה מזה של המיגרנות והחל מסוף שנות השמונים יש הסכמה גורפת בין הרופאים כי מדובר בהפרעת כאב שונה וייחודית. בכל אופן, לעיתים קרובות הוא קיים אצל אנשים שסובלים גם ממיגרנות ויש רמזים רבים לקשר בין התופעות.

הנוירולוג הידוע אוליבר זקס מצטט בספרו מטופל שהגדיר את כאב הראש המקבצי (או "הנאורלגיה המיגרנוטית", כפי שנקראה אז) כ"אורגזמה של כאב". זקס עצמו האמין שמדובר בסוג של מיגרנה, בגלל התגובה לטיפולים דומים ו"בגלל קיומם של התקפי מעבר הכוללים תכונות של שני סוגי כאבי הראש". כותב שורות אלה מדגים את התזה הזו מאז שנת 1982.

הסימנים העיקריים של כאב הראש המקבצי (לא כולם חייבים להתקיים):

להמשיך לקרוא

כאבי ראש של סינוסיטיס

האם יש לכם סינוסיטיס? מיגרנה? סינוסיטיס וגם מיגרנה? אם כאבי הראש שלכם התחילו בעקבות מחלה מומלץ להיבדק אצל רופא אף אוזן גרון. יש טיפול, ויש גם טיפים שיכולים לעזור.

סינוסיטיס היא דלקת של הסינוסים, מערות הפנים (או "מערות האף" או "גתות האף") שיכולה להיות אקוטית (כלומר נקודתית, חריפה וחולפת) או כרונית. הסינוסים הם חללים שמתנקזים לתוך חלל האף, ויש להם כל מיני תפקידים (שלא ניכנס אליהם כדי שהפוסט הזה לא יהיה ארוך מדי). במצב של נזלת מתמשכת וגודש באף הסינוסים עלולים להזדהם, ומופיעים סימנים כמו נזלת רירית ומוגלתית, שיעול, ליחה מרובה, כאבים בלוע, חום, ועוד.

אצל חלק מהאנשים שסובלים מסינוסיטיס מתפתחים כאבים חריפים מאד בצדי האף, עצמות הלחיים או במצח, לפעמים עם הקרנה לאזורים אחרים של הראש (במקרים מסויימים אנשים עם סינוסיטיס חשים אפילו כאב שיניים…). אם הבעיה הופכת כרונית ומופיעה במנותק מהצטננות אז היא עשויה להיות מזוהה בטעות כמיגרנה – מה גם שלעיתים קרובות קשה לזהות חד-משמעית סינוסיטיס. להמשיך לקרוא

על מיגרנה, שינה, סרוטונין וחלומות

זה לא סוד שיש קשר הדוק בין השינה ואיכותה לבין מיגרנות. לדוגמא, ידוע שאנשים עם נדודי שינה סובלים יותר ממיגרנות ושחוסר בשעות שינה הוא טריגר להתקפי מיגרנה. אבל מה הסיבה לכך?

במחקר שתוצאותיו פורסמו אשתקד במגזין Headache האמריקני, נבדקו 43 נשים עם מיגרנות, כאשר חלקן קיבלו טיפול התנהגותי לשיפור השינה ואחרות טיפול פלסבו. המחקר מצא שיפור משמעותי בתדירות ועוצמת המיגרנות אצל הנשים שקיבלו את הטיפול האמיתי. להמשיך לקרוא

האם כאב במצח יכול להיות מיגרנה?

הקוראת ל' מספרת ושואלת: "אני סובלת ממיגרנות לעיתים רחוקות, לרוב באזור הרקות. אך מדי פעם אני סובלת מכאבים חזקים באזור המצח שמזכירים מיגרנה, במיוחד באמצע הלילה. בזמן האחרון התעוררתי כמה פעמים עם כאבים כאלה ולא הצלחתי לעשות כלום. אחרי שעה הם עברו מעצמם וחזרתי לישון. האם זו מיגרנה או בעיה אחרת?".

[לפני שאשיב: אני לא רופא והעצות שלי לא מחליפות התייעצות עם רופא וכו']

לי זה נשמע כמו מקרה מובהק של מקבצים (א.ק.א: "כאב ראש מקבצי", "כאבי ראש מקבציים", Cluster וכו'). במיוחד בהתחשב בכך שההתקפים הללו הם חזקים במיוחד, מופיעים בלילה, ושיש ריכוז שלהם בתקופה מסויימת של השנה. אוליבר זאקס מציין בספרו שלעיתים קרובות ניתן לזהות מקבצים גם לפי הרגישות לאלכוהול. להמשיך לקרוא

"15 התקפים בחודש לפחות"

היא סובלת ממיגרנות שנים רבות, בתדירות גבוהה, ובלי כדורים הן פשוט לא עוברות. מה אפשר לעשות?

מזל מספרת: "אני סובלת מהתקפי מיגרנות לפחות עשרים שנה, בצורה קשה. בשנים האחרונות ההתקפים כל-כך רבים שאפשר לומר שיש לי בערך 15 התקפים בחודש לפחות. הדרך היחידה שאני מצליחה להתמודד עם ההתקפים האלה זה לקחת כדור אופטלגין עם כדור קופרגוט ביחד, לשכב בחדר חשוך כשעה ואז להמשיך את חיי. האם יש למישהו רעיון שיכול לעזור לי בדרך אחרת כלומר לא לקחת כל כך הרבה כדורים? אני רוצה לומר שעד היום אם אני מנסה לא לקחת כדורים ואולי זה יעבור מעצמו, אני חוטפת כזאת מגרנה שגם הכדורים לא עוזרים ואני צריכה לקחת אחרי כמה שעות שוב ולהמשיך לשכב בחושך ובשקט". להמשיך לקרוא

כרוניקה של טיפול כושל

הסיפור של פפיון מהפוסט הקודם, הוא דוגמא קלאסית לטיפול כושל. למרות שהבעיה שלה זוהתה, היא לא הופנתה לרופא המתאים, לא קיבלה את התמיכה הדרושה ולכן הגיע למצב מסוכן של ייאוש. לקחים.

אקדים ואזכיר, כמו בכל מקרה שבו אני מציע לכם מה לעשות, שאני לא רופא – סתם מישהו שסובל ממיגרנות 25 שנים. אני מדבר מהניסיון הבלתי-אמצעי שלי ושל אנשים עמם שוחחתי, ואחרי קריאה אובססיבית של חומרים שמתייחסים לנושא. ובדיוק בגלל זה, מרגיז אותי בכל פעם לגלות כמה גרוע הוא הטיפול שמקבלים אנשים שסובלים ממיגרנות.

בסיפור של פפיון, למרבה הצער אין שום דבר מפתיע. שום דבר, אולי, למעט העובדה שבסופו של דבר נמצא לה טיפול יעיל במסגרת של הרפואה הקונבנציונלית – משהו שלא תמיד קורה, ולא כי אין טיפולים כאלה.

בכל אופן, ומעבר לכך שמדובר בסיפור מכמיר לב ועצוב, מקופלות בסיפור הזה הרבה נקודות למחשבה. אני רוצה להסב את תשומת לבכם לחשובות שבהן: להמשיך לקרוא

"דוקטור, אם לא תעזור לי אתאבד"

"אם גם אתה לא תוכל לעזור לי לגלות למה המיגרנה ואיך נפטרים ממנה, אעדיף להתאבד ולא להמשיך לחיות עם הכאב". סיפור אמיתי, עם הרבה מוסר השכל.

בסיפור הזה נתקלתי בבלוג של פפיון, שהסכימה שאפרסם אותו גם כאן.
זהו סיפור לא-שגרתי אבל כזה שעשוי להיות מובן מאד למי שסובלים או סבלו ממיגרנות קשות. חוסר האונים, התחושה שאיש לא מבין אותך, והייאוש ההולך וגובר, משותפים לרבים.

אני מביא את הטקסט המקורי כלשונו, בלי פרשנות. בפוסט שאפרסם מאוחר יותר היום התייחס לכמה דברים שפפיון סיפרה – יש למה לחכות.

"לפני כארבע שנים הופיעו הכאבים. הראש התפוצץ, וכאב חד התמקד באיזור הרקה והתפשט לעיניים וללסת. לפני כן, סבלתי רק לעתים רחוקות מכאבי ראש, ואחרי אקמול אחד היו נרגעים ונעלמים. המיגרנה הופיעה בלי שום אזהרה מוקדמת ובלי התראה, ובימים הראשונים חשבתי שזאת תופעה חולפת וכמו שזה בא, כך זה יילך. אבל למיגרנה היו כוונות אחרות לגמרי,  והיא היתה בת לוויה שלי בקומי בבוקר, ובלכתי לישון , ובכל יום. להמשיך לקרוא