"דוקטור, אם לא תעזור לי אתאבד"

"אם גם אתה לא תוכל לעזור לי לגלות למה המיגרנה ואיך נפטרים ממנה, אעדיף להתאבד ולא להמשיך לחיות עם הכאב". סיפור אמיתי, עם הרבה מוסר השכל.

בסיפור הזה נתקלתי בבלוג של פפיון, שהסכימה שאפרסם אותו גם כאן.
זהו סיפור לא-שגרתי אבל כזה שעשוי להיות מובן מאד למי שסובלים או סבלו ממיגרנות קשות. חוסר האונים, התחושה שאיש לא מבין אותך, והייאוש ההולך וגובר, משותפים לרבים.

אני מביא את הטקסט המקורי כלשונו, בלי פרשנות. בפוסט שאפרסם מאוחר יותר היום התייחס לכמה דברים שפפיון סיפרה – יש למה לחכות.

"לפני כארבע שנים הופיעו הכאבים. הראש התפוצץ, וכאב חד התמקד באיזור הרקה והתפשט לעיניים וללסת. לפני כן, סבלתי רק לעתים רחוקות מכאבי ראש, ואחרי אקמול אחד היו נרגעים ונעלמים. המיגרנה הופיעה בלי שום אזהרה מוקדמת ובלי התראה, ובימים הראשונים חשבתי שזאת תופעה חולפת וכמו שזה בא, כך זה יילך. אבל למיגרנה היו כוונות אחרות לגמרי,  והיא היתה בת לוויה שלי בקומי בבוקר, ובלכתי לישון , ובכל יום. להמשיך לקרוא

תרופות שלקחתי בשביל כאבי הראש שלי

רשימה חלקית של התרופות שקיבלתי ו/או לקחתי על דעת עצמי בשביל המיגרנות, כאב הראש המקבצי וכאבי ראש אחרים. רובן לא כל-כך עזרו, אבל עם תופעות הלוואי אני אשאר.

אני לא רופא, אבל נדמה לי שאת שגרת החיים עם כאב ראש אני מכיר טוב יותר מכל נאורולוג. רוב האנשים שסובלים מכאבי ראש מכתתים את רגליהם מרופא לרופא ומתרופה לטיפול, ללא הועיל, בשגרה מייאשת ומתישה. רוב הסובלים ממיגרנה איתם דיברתי ניסו במשך השנים עשרות תרופות, ואנשים עם CH (כאב ראש מקבצי) מוכנים לפעמים לנסות לא רק כל תרופה אלא כל דבר, מחיבוק עצים ועד גרגור חומץ, שמישהו טען שאולי יעזור.

אני לא שונה מהבחינה הזו – גם אני דפקתי לעצמי את הבריאות וגם כמעט התמכרתי לתרופות כאלה ואחרות, בעזרתם האדיבה של רופאים שלא טרחו להזהיר אותי מפני תופעות הלוואי והנזקים המצטברים. להמשיך לקרוא