תגית: גנטיקה

צוות חוקרים בינלאומי גילה גן שככל הנראה קשור למיגרנה מצויה וידוע ככבר ככזה שקשור לחרדות, דיכאון, אפילפסיה ועוד. בטווח הקצר זהו קוריוז מדעי. בטווח המעט יותר ארוך זה אומר תרופות טובות יותר.

מחקר שתוצאותיו פורסמו במאמר במגזין Nature לפני כשבועיים, חושף לראשונה מקור גנטי אפשרי לתופעת המיגרנה המצויה (מיגרנה "רגילה", ללא אאורה).

במסגרת המחקר, השווה צוות חוקרים בינלאומי מידע גנטי של 50 אלף נבדקים מגרמניה, פינלנד והולנד. הם גילו גן ספציפי (8q22.1) ששינוי בו מעלה משמעותית את הסיכוי לסבול ממיגרנות.

ההערכה כי לחלק גדול ממקרי המיגרנה יש בסיס תורשתי אינה חדשה. המתאם הגבוה בין מיגרנות למצבי דיכאון כבר נמצא במחקרים רבים. מחקר חדש, יחיד מסוגו, מצביע על כך שהקשר הוא גנטי.

מחקר שתוצאותיו פורסמו מוקדם יותר החודש, מחזק את הסברה על קשר גנטי בין מיגרנה לבין דיכאון. כלומר, על כך שלמיגרנות ודיכאון יש מקור תורשתי משותף. במחקר השתתפו 2652 נבדקים, כולם צאצאים של 22 זוגות שחיו בעיר ההולנדית רוספן בחצי השני של המאה ה-19.

מבין הנבדקים כ-37 אחוז סבלו מדיכאון וכ-14 אחוז סבלו ממגרנות. נמצא ששכיחות הדיכאון אצל הסובלים ממיגרנות הייתה כמעט כפולה מאשר אצל אלו שלא. החוקרים העריכו כי גנטיקה יכולה להסביר 56 אחוזים ממקרי המיגרנה.

סיכום המחקר פורסם בירחון Neurology. ראה הרחבה באתר Science Daily.

מדובר בקריאה קצת ארוכה, אבל המאמר החדש של Scientific American הוא אחד המאמרים הכי טובים שנכתבו על המיגרנה.

המגזין המדעי סיינטיפיק אמריקן פרסם בגיליונו האחרון מאמר מצויין בשם Why Migraines Strike, שמסכם כמה מהגילויים המדעיים האחרונים בחקר המיגרנה.

זהו מאמר ארוך (קרוב ל-4000 מילים) שמשובץ בהרבה מונחים מתחומי הביולוגיה ויהיה קצת קשה לקריאה למי שנתקל בחומרים כאלה לראשונה. מצד שני, אם אתם מוכנים להשקיע את המאמץ, מדובר ללא ספק באחת הסקירות המאלפות ביותר על הנושא. להמשיך לקרוא מיגרנות: מה אנחנו יודעים עליהן?

גילוי מדעי חדש מספק הסבר גנטי לאחד מסוגי המיגרנה. עוד חזון למועד, אבל החוקרים מאמינים שכיוון המחקר שמצאו יוביל להבנה טובה יותר של המיגרנות בכלל, וזה אומר תרופות טובות יותר וגם אבחון אמין יותר.

אתר האינטרנט Science Daily מדווח כי צוות חוקרים מאוניברסיטת וונדרבילט (Vanderbilt University Medical Center) בטנסי, ארה"ב, מצא את הגורם הגנטי לסוג אחד – לפחות – של מיגרנה. מדובר בגן שמסומן SCN1A, ואחראי על תעלות הסידן (מובילות סידן לתוך התאים).

החוקרים מצאו את הקשר בין מוטאציה של הגן הזה, שקיימת אצל אחוז קטן מהאנשים, לבין מיגרנות מסוג נדיר שמכונה FHM3 ("מיגרנה המיפלגית משפחתית סוג-3"). תעלות הסידן אינן פועלות כראוי, מה שגורם לתא להגיב בצורה של שינוי בפעילות החשמלית שלו, ש"מתניע" את התקף המיגרנה. להמשיך לקרוא בעתיד: בדיקה גנטית לאבחון מיגרנות