מיגרנה 101

אם הקיץ הביא לכם כאבי ראש חדשים אז תחשבו פעמיים – לא בטוח שהטלפון הראשון צריך להיות לקופת החולים כדי לקבוע תור לרופא. ייתכן שעדיף לכם להזמין טכנאי מזגנים.

אם פעמי הקיץ גורמים לכם לגל של כאבי ראש פועמים, אז ייתכן מאד שהכל קשור ל… מזגן. אמנם יש עוד סיבה או שתיים לכך שתקבלו התקפי מיגרנה דווקא בקיץ (או באביב, בהנחה שהיה אצלנו דבר כזה), אבל לעיתים לא נדירות בכלל כאבי ראש קיציים קשורים למזגן.

כבר הרחבתי על כך בפוסט מזגנים + פלואורוסנט = כאבי ראש, אבל אולי זה המקום להרחיב. מלבד העובדה שחשיפה לחום או לקור ובעיקר לשינוי הטמפרטורה, עשויים להיות טריגרים למיגרנה, מזגנים יכולים לעורר מיגרנות ממגוון סיבות אחרות ובמגוון דרכים.

האוויר הקר שפולט מזגן הוא גם יבש, והיובש לעיתים קרובות מגרה את האף והעיניים. מעבר לכך, מזגן שלא מתוחזק כמו שצריך, עשוי לפלוט אוויר לא נקי. למשל, פילטר מלוכלך (אפשר להוציא ולשטוף היטב באמבטיה, לא מסובך) יפלוט לאוויר חלקיקי אבק ופיח (ואנחנו מדברים כאן על התסריט האופטימי – יש דברים עוד פחות סימפטיים בפילטר מלוכלך), אותם אתם תנשמו. גם כן, טריגר מצויין למיגרנה.

טכנאי מזגנים, כמו שאפשר להבין, הוא לא תמיד הכרחי – למרות שלא מזיק להזמין כזה אחת לכמה שנים, כי תחזוקה ומניעה עדיפים על תיקון בדיעבד. זה נכון לגוף שלנו ונכון למזגן.

מחקר חדש מרמז שוב למה שכבר אמרנו כאן בעבר: מקבצים (Clusters) והתקפי מיגרנה קשורים זה בזה.

מחקר חדש של צוות חוקרים מאוניברסית תומס ג'פרסון בוושינגטון, מצא ששיעור גבוה מהסובלים מכאבי ראש מקבציים (Cluster Headache) סובלים גם מאלודיניה (Cutaneous allodynia). מדובר בסוג של כאב חריף, שמזכיר כוויה, שמופיע על-פני העור בפנים או בקרקפת כתוצאה מסירוק, ענידת עגילים, גילוח וכיוצא באלו פעולות שיוצרות גירוי מקומי קל ללא נזק נראה לרקמות.

Cutaneous allodynia היא תופעה שנפוצה אצל אנשים שסובלים ממיגרנה. הממצא לפיו היא שכיחה גם אצל מי שסובלים מ-Clusters מחזקת את הטענה – שרבים מהנאורולוגים חולקים עליה היום – כי מקבצים הם סוג של מיגרנות.

הנאורולוג בעל-השם אוליבר זקס ("האיש שחשב שאשתו היא כובע", "מיגרנה") טען כבר בשנות השבעים שמקבצים הם סוג שלישי של מיגרנה (האחרים הם מיגרנה מצויה ומיגרנה קלאסית). הוא הסיק זאת באופן פשוט מהעובדה שגם מיגרנות וגם מקבצים מופעים אצל אותם אנשים (בחלק מהמקרים) ומגיבים לאותן תרופות.

המקור: The Medical News.

גבר צרפתי הגיע לבית הוריה של אשתו ודרש שיגידו לו איפה היא נמצאת. הוא סרב להאמין כשענו לו שהיא נמצאת בעבודה, כמו תמיד בשעה הזו וטען שקבע איתה אצל ההורים. רק יממה מאוחר יותר התבררה הסיבה: התקף מיגרנה.

גם אחרי שחזרו הביתה, האיש מהסיפור המשיך להתנהג מוזר. אחרי שישן כמה שעות, הוא התעורר ודרש שאשתו תכין פסטה ושאל אותה שאלות מוזרות כמו "הפסטה, היא יפה?". מאוחר יותר, באמצע הלילה, הוא התעורר וטען שהוא מאחר לפגישה. אחרי שאשתו הצליחה לשכנע אותו שהוא הוזה, הוא המשיך לישון וקם בבוקר כמו חדש.

הסיפור המדהים הזה פורסם ב-Journal of Neuropsychiatry, כמכתב למערכת שכותרתו False Beliefs During Migraine Attack. (המשך…)

כן, זה נשמע מוזר אבל יש דבר כזה – התקפי מיגרנה ללא כאבי ראש. מה זה משאיר, אתם שואלים? את כל תופעות הלוואי כמובן. אם נקלעתם למצב הזה אין מה להילחץ – עדיף לשמוח בחלקכם ולהתמודד באופן דומה להתקף רגיל.

אם הדרך הבדוקה לזהות כאב ראש כהתקף מיגרנה הן ממילא תופעות הלוואי שמגיעות יחד עם כאב הראש, אז למה לא לוותר על הכאב? וברצינות: אם אתם סובלים ממיגרנות יותר מיום-יומיים, אתם הרי תזהו שהמיגרנה מגיעה, או לפחות כשהגיעה. גם אם הסימפטום המרכזי, כאב ראש, לא נוכח.

הסימנים מוכרים: רגישות לאור ו/או לרעש, בחילה, אאורה, צניחת עפעף, נחיר אחד סתום, עלייה בטונוס של שרירי הלסת, רגישות מיוחדת בצד אחד של הפנים, הצוואר והכתף, וכן הלאה – כל אחד והסימנים שלו. כל הסימפטומים האלה יכולים להקדים את כאב הראש או להגיע אחריו, ואין סיבה שלא יופיעו גם בלעדיו.   (המשך…)

המחקר התורן מגלה את מה שהרבה ישראלים יודעים כבר מזמן: שינויי מזג-אוויר, ובאופן ספציפי התחממות וחמסין, עשויים להיות טריגרים למיגרנה. עוד מידע כאן.

כידוע, מיגרנות זה דבר מאד אישי, ולכן קשה לדבר על דברים שגורמים למיגרנות – אפשר ונכון יותר לומר שאצל אנשים מסויימים חום (וקור, ושינויי טמפרטורה ומזג-אוויר בכלל) מהווה טריגר להתקפים. אני הייתי מוסיף, רק בשביל הרקורד, ששינויי מזג-אוויר לעיתים קרובות מגיעים עם שינויים ברומטריים, שינויים ברמת הלחות ובמטען החשמלי של כל מה שסביבנו, וכל אחד מהגורמים האלה בפני עצמו עלול לעורר מיגרנות. יש מיגרנות של ימים חמים ויש מיגרנות כתואצה מקור – איש איש כפי יכולתו ולפי צרכיו ובהתאם לשגעונות הספציפיים של המיגרנות שלו.

פעם הייתי מגיב בספקנות כלפי דברים כאלה, אבל היום אני אומר – למה לא, שווה לנסות. הרבה רופאים ואנשי מדע יטענו שמדובר באפקט פלסבו, ואני אומר: סבבה. פלסבו זו התרופה הכי טובה. עובדת על הכל.

אם עוד לא ניסיתם, כדאי לקרוא את הטור של תרזה גריידון ב-OregonLive. תרזה גם מזכירה, על הדרך, תוספי מזון אחרים שאמורים או חשודים ככאלה שעשויים לעזור למיגרנות (קואנזים Q10, מגנזיום, וכו').

וברצינות: כשמיגרנות קשורות לחסר ספציפי אז תוסף מזון – או שינוי בהרגלי התזונה שלכם – עשוי לעזור. אצל רוב האנשים זה כנראה לא העניין, ובאופן כללי חוקרים שעסקו בזה התקשו מאד להוכיח קשר בין תזונה וחסרים תזונתיים לבין מיגרנות, אבל הגיוון הגדול בתופעות שקשורות למיגרנה או גורמות אותה הוא סיבה טובה לנסות ולבדוק.

[ המשך לפוסט לחקור את המיגרנה שלכם ]

אחרי כשבוע של מיגרנות ליליות מתישות וכואבות להפליא, כשמאמציי לצאת ממעגל הקסמים היומיומי הזה עלו בתוהו, ניסיתי לעשות סדר ולהבין איפה הבעיה.

למרות התקופה האינטנסיבית, שהוסיפה גורם של סטרס, לא האמנתי שהתקפי המיגרנה קשורים רק לזה. בתקווה לאזן את ההשפעה המזיקה של המתח היומיומי, ניסיתי לנטרל טריגרים ידועים אחרים – התרחקתי מאלכוהול, ניסיתי לעשן פחות ולא להגזים עם קפה (קצת קפה זה טוב, הרבה קפה זה רע), הקפדתי לאכול בזמן ולישון כשצריך. כל זה לא הספיק. ניסיתי להיחשף פחות למזג-אוויר קר והלכתי לישון בכל יום עם כובע צמר – ולא נראה כאילו זה עוזר. (המשך…)

בפוסט הקודם סיפרתי כיצד נקלעתי לתקופה מסויימת של כאבי ראש מקבציים (Cluster), ואני רוצה לספר על דרך ההתמודדות שלי ועל מסקנותיי.

במאמר מוסגר, ולמרות שהתייחסתי לכך בעבר, אומר רק שאמנם ישנם היום חוקרים ורופאים שטוענים שמקבצים אינם מיגרנות, אבל הדברים שאמר על כך הנאורולוג המפורסם אוליבר זקס לפני 30 שנה עדיין תופסים:
א. ישנם רבים שסובלים גם ממיגרנות וגם ממקבצים.
ב. יש תרופות שונות להן גם מיגרנות וגם מקבצים מגיבים.
המסקנה העיקרית של זקס היא שלמרות שמדובר בתופעות נפרדות לכאורה, יש ביניהן קשר חד-משמעי.

אני, יכול להעיד מניסיוני האישי – יש לי גם מיגרנות וגם מקבצים, לעיתים בסמיכות; יש יחסי גומלין בין שתי התופעות והן מגיבות בצורה דומה לטריגרים, אמצעי מניעה, תרופות, טיפולים וכו' (קפאין, דיקור, עיסוי, שיאצו, כדורים ייעודיים, דפוסי שינה, אכילה ופעילות, מתח וכו').

את המקבץ האחרון קיבלתי באמצע תקופה אינטנסיבית מאד, שגם תרמה להתפתחות של המקבץ למרות שבוודאי לא הייתה הגורם היחיד. המתח היה טריגר, אבל לא בטוח שהיה הטריגר העיקרי. טריגרים נוספים אצלי הם חשיפה לקור, אלכוהול, עישון, אכילה ושינה לא מסודרות – ואת כל אלה ניסיתי לצמצם. זה לא עזר.

המשך בפוסט הבא.