מיגרנה 101

כל מה שצריך לדעת כדי לסבול מפחות כאבי ראש

קבוצת ידע ופעולה לנשים הסובלות ממיגרנות, בתל-אביב

מאת shooky, אוקטובר 13, 2014, תחת הנושאים חיים עם כאב ראש,מחקרים וחדשות

נשים לגופן היא עמותה שהוקמה ב-2005 כדי לקדם ולפתח את המודעות, הידע ואיכות הטיפול בתחום בריאות האשה (ראו פירוט נוסף בדף האודות באתר העמותה). קבוצות ידע ופעולה של העמותה כבר פועלות בתחומים שונים ומפעילות מרכזי ידע, סדנאות, מפיצות ברושורים ודפי מידע ואפילו פרסמו שני ספרים. 

בימים אלה מתארגנת קבוצה נוספת, שתוקדש ספציפית לנושא המיגרנה ותקיים מפגשים החל מ-23/10/2014. להלן נוסח ההודעה שנשלחה אליי אודות הקבוצה.

***

נפתחת קבוצת ידע ופעולה לנשים הסובלות ממיגרנות, בתל אביב

קבוצת הידע והפעולה של "נשים לגופן" יוצאת לדרך. הקבוצה מיועדת לנשים הסובלות ממיגרנות ולנשות מקצוע בתחום. מטרתה להרחיב את הידע, לשתף, לחוות ולהוביל לפעולה בתחום.

מנחה: יעל שמיר, מנחת קבוצות ומיגרונטית בזכות עצמה.

10 מפגשים: החל ב-23.10.2014 ועד ה-25.12.2014, ימי חמישי, 19:30-21:00, ברחוב מוצקין 4, תל אביב.

מבנה סדרת המפגשים
שלושת המפגשים הראשונים – מיועדים לנשים הסובלות תשישות כרונית ופיברומיאלגיה. המפגשים יתמקדו בחוויה, בשיתוף, ביצירת קבוצה ובהעלאת רעיונות.
המפגשים הבאים – משותפים לנשים הסובלות ממחלה סודית ולנשות מקצוע ובהם תעשה עבודה משותפת ולמידה הדדית לשם גיבוש תוכנית לפעולה ואסטרטגיה לשינוי.

כל אחת מהמשתתפות מחוייבת להגיע לפחות ל-7 מפגשים.
עלות המפגשים סמלית: 100 ₪ מחיר כולל לכל המפגשים.

יש עוד מספר מקומות אחרונים, ניתן לפנות אלינו במייל [email protected]

להתכונן לפגישה עם הנוירולוג

מאת shooky, ינואר 22, 2014, תחת הנושאים חיים עם כאב ראש

אם תגיעו מוכנים לפגישה עם הנוירולוג, יש סיכוי טוב יותר שתצאו ממנה עם כלים להשיג הטבה משמעותית – לסבול פחות מכאבים. זה קשור לתקשורת, להתמודדות עם בירוקרטיה ולפעולה במסגרת מגבלות אובייקטיביות.  

אפתח בהמלצה: הפוסט "חמישה טיפים לביקור אפקטיבי אצל רופא מומחה" בבלוג של ד"ר ירדן לוינסקי. "מאסט" בשביל כל מי שסובל ממחלה כרונית.

זהו טקסט לא חדש אבל די אקטואלי, שמסביר כיצד ניתן להיערך לפגישה עם רופא מומחה באופן שיאפשר לכם להשיג את המטרות שלכם ולמקסם את התועלת מהמפגש. לוינסקי הוא פסיכיאטר, אבל העצות שלו טובות גם כשמדובר ברופאים מומחים אחרים, כמו נוירולוגים ומומחים לכאבי ראש. כדאי להתעכב גם על התגובות.

הנושא של התנהלות מול רופאים ומול מערכת הבריאות, חוזר על עצמו בהרבה פוסטים בבלוג הזה וגם בתגובות על הפוסטים.

נדמה לי שאפשר לומר שלרבים מאתנו יש יחסים טעונים עם הרופאים ובטן מלאה על מערכת הבריאות. אני יכול לומר מניסיון אישי, שנתקלתי ברופאים מכל מיני סוגים – מצד אחד, רופאים מקצועיים מאד ו/או אכפתיים מאד, ידענים, חכמים ופתוחים מחשבתית; ומצד שני גם רופאים גרועים ו/או חסרי רגישות, אטומים, שחצנים וגם סתם אנטיפטים.  (המשך…)

טיפול בסבוריאה ללא תרופות (והקשר לכאבי ראש)

מאת shooky, נובמבר 20, 2013, תחת הנושאים חיים עם כאב ראש

בדומה להרבה בעיות בריאותיות אחרות, גם מחלת העור המציקה הזו ניתנת לטיפול (כנראה) באמצעות תוספי מזון תמימים למדי ולא רק בטיפולים תרופתיים חריפים. שווה בדיקה.

לפני כ-15 שנים פנה עבדכם הנאמן לרופא עור, בתקווה למצוא מזור לבעיה ממנה סבל. באותם תקופה סבלתי מיובש קשה בעור הפנים והקרקפת, שגרם לגרד ואדמומיות בלתי נסבלים.

הרופא פסק מייד שמדובר בסבוריאה (Seborrheic dermatitis) ורשם לי שמפו מיוחד ומשחה עם חומר ממשפחת הסטרואידים, לא לפני שהזהיר אותי להשתמש בה במשורה. לשאלתי, הוא השיב שלא ידוע מה הגורם למחלת העור הדי-נפוצה הזו, אבל ידוע שהיא מחמירה בתקופות של מתח נפשי וכי שמירה על היגיינה ושימוש בקרם לחות יכולים לעזור.

וכך, נאלצתי לשמור על היגיינה ולא להיות במתח נפשי…

וברצינות: במשך הזמן למדתי לזהות מראש כשהתקפי הסבוריאה עמדו להתחיל, להקפיד על ניקוי זהיר אך תכוף של עור הפנים, להיערך מבעוד מועד עם קרם שמצאתי שעוזר (קרם לחות לתינוק של ד"ר פישר. לא, אין לי מניות לצערי. נטען שבימים אלה מפסיקים לייצר את הקרם הזה, אז ההמלצה הכללית היא לחפש קרם שומני ועשיר יחסית. פחות נעים לעור אבל יותר אפקטיבי). (המשך…)

תגיות: , ,

סקס, כאב וטיפולים תרופתיים

מאת shooky, ספטמבר 24, 2013, תחת הנושאים תרופות ושיטות טיפול

הקשר בין מיניות, מצב נפשי והפרעות כאב כבר מבוסס היטב במחקר המדעי. מדובר במערכות שבכולן יש תפקיד למוליכים העצביים סרוטונין ונוראפינפרין (נוראדרנלין) ואולי גם נוספים. הקשר הזה עובד ביותר מכיוון אחד.

ארסנל התרופות של הנוירולוגים לטיפול בהפרעות כאב שונות כולל, בין השאר, כדורים שבאופן רגיל משמשים לטיפול בהפרעת מצב רוח ("תרופות נגד דיכאון"). לרוב לא מדובר על התרופות המוכרות יותר, ממשפחת ה-SSRI (פרוזק, ציפרלקס, פאקסט, לוסטרל וכו'), אלא על תרופות SNRI (סימבלטה, אפקסור, ואחרות) ולעיתים גם נוגדי דיכאון טריציקליים (TCA) כמו אלטרול/אלטרולט.

אז מה פתאום נותנים תרופות נגד דיכאון למי שסובלים מכאבי ראש? ובכן, חלק מהתרופות הללו מאושרות לשימוש עבור כאבים כרוניים ומשמשות בהצלחה יחסית כבר עשור ויותר לטיפול במיגרנות, פיברומיאלגיה, כאבים נוירופתיים, כאבים שמקורם במעי רגיז ועוד. כמובן, לא תמיד התרופות הללו מתאימות והרופאים לא בהכרח מקפידים להיצמד להתוויות הרשמיות, כך שאל תתפלאו אם יציעו לכם כדורים אחרים שמיועדים לטיפול בהפרעות מצב רוח. (המשך…)

כאבי ראש כרוניים אצל ילדים

מאת shooky, פברואר 28, 2013, תחת הנושאים חיים עם כאב ראש

כן, גם ילדים סובלים ממיגרנות ומכאבי ראש כרוניים אחרים. למעשה, יכול מאד להיות שגם אתם סבלתם מהם, ואם אתם סובלים מכאבי ראש כיום אז לילדים שלכם יש סיכוי טוב לסבול מהם גם כן.

חלק גדול האנשים שסובלים ממיגרנות וכאבי ראש כרוניים אחרים יתקשו לזכור מתי הייתה הפעם הראשונה שסבלו מהתקף מובחן. רובם, אני חושב, יאמרו לכם שהם סובלים מכאבי הראש מתקופת הילדות המאוחרת או גיל ההתבגרות. ועדיין, רוב האנשים ובכללם אלו שסובלים, תופסים את כאבי הראש הכרוניים כתופעה של מבוגרים.

הנתונים העדכניים בנושא מרמזים  על כיוון אחר – כאבי הראש הכרוניים, לרבות מיגרנות ואפילו כאבי ראש מקבציים, נפוצים מאד (אם כי פחות) גם אצל ילדים. אנחנו גם יודעים כי מי שסובל ממיגרנות, למשל, עשוי בסבירות גבוהה לסבול יותר מכאבי ראש אחרים – בזמן מחלה, כתוצאה מהתייבשות וכו' – בהשוואה למי שאינם סובלים ממיגרנות.

הוסיפו לכך את תת-האבחון ואת האבחונים השגויים המוכרים לכולנו, ותבינו מדוע מדובר בתופעה הרבה יותר נפוצה ולא-מטופלת מכפי שחושבים.

כאבי הראש של ילדים לעיתים שונים מאלו של המבוגרים, בצורה ובשכיחות. בחלק מהמקרים תלונות אחרות (כגון כאבי בטן) הן המבשרות על ההפרעה הנוירולוגית שעם הזמן תבוא לידי ביטוי בכאבי ראש.

במיוחד אם אתם עצמכם סובלים כמבוגרים מכאבי ראש, חשוב לשים לב לילדים שלכם (אם יש כאלו), כדי לזהות ולאבחן ולטפל בשלב מוקדם ולחסוך סבל מהילד. התחקות אחרי ההיסטוריה האישית של כאבי הראש שלכם, עד לילדות המוקדמת לפעמים, עשויה לעזור לכם בהבנתם ובטיפול בהם כמבוגרים.

הרחבתי בנושא הזה במאמר "מיגרנה: גם בגילאי הגן".

מומלץ לכל מי שיש לו ילדים, כאבי ראש, או שילוב כלשהו בין השניים.

כשהנוירולוג אשם ברשלנות

מאת shooky, דצמבר 11, 2012, תחת הנושאים המיגרנה ואני

בכל תחומי הרפואה וכנראה עוד יותר מזה כשמדובר בכאבי ראש ובנוירולוגים, ישנם מקרים בהם מטופלים חשים שנעשה להם עוול וכי התנהלות הרופא באבחון או בטיפול הייתה לא תקינה. כיצד תדעו אם במקרה שלכם זה מגיע לכדי עילה לתביעה על רשלנות? 

היחסים בין רופאים לחולים טעונים בימינו, בלא מעט מקרים. ישנן הרבה בעיות אובייקטיביות במערכת הבריאות, ואליהן מצטרפים לעיתים חוסר רגישות של רופאים ויחס מזלזל או כזה שנראה כמזלזל, במטופלים שלהם.

נדמה לי שבתחום כאבי הראש זה אפילו גרוע יותר. אין שבוע שבו אני לא מקבל לפחות אימייל או שניים מקוראי הבלוג הזה, שכולל תלונות וטענות קשות נגד נוירולוג כזה או אחר.

חלק מהקוראים מספרים על יחס מזלזל או על חוסר נכונות מצד הרופא להעניק להם טיפול כזה או אחר שהם חושבים שיתאים להם, או על טיפול לא מתאים שקיבלו שהזיק במקום להועיל. קוראים אחדים אפילו עשו את עבודת המחקר הנדרשת, כדי להסיק שהרופא שלהם "דילג" על אפשרויות מקובלות והעניק להם טיפול מיותר או אפילו מסוכן, לפני שפנה לאפשרויות טיפוליות הרבה יותר קונבנציונליות.

במקרים מסוימים, נראה לכאורה שמדובר ברשלנות של ממש או לכל הפחות על פעולה בניגוד לחוק זכויות החולה (PDF), המחייב את הרופא בין השאר להסביר לחולה באופן סביר את האפשרויות הטיפוליות השונות ולאפשר לו לבחור ("הסכמה מדעת לטיפול רפואי").

במקרים לא מעטים, אנשים מתלוננים על אבחונים שגויים שעלו להם בחודשים או אפילו שנים של סבל מיותר. בחלק מהמקרים, לפחות, ניכר שכל מי שמבין בכאבי ראש – ולא רק רופא – יכול היה לזהות את הבעיה טוב יותר ולפסול את האבחנה השגויה על הסף.

האם יש באחד מסוגי המקרים הנ"ל בסיס לתביעה על רשלנות רפואית? ובכן, לא רק שאינני רופא אלא שאני גם לא עורך-דין, ואם אתם רוצים באמת לדעת מה הזכויות והאפשרויות שלכם אז הכי טוב לפנות לעו"ד שמתמחה בתביעות רשלנות רפואית (הקישור הוא לאתר של עו"ד רפאל אלמוג, שעוסק בתחום ושגם עושה רושם של בן-אדם. לא עשיתי סקר).

בכל אופן, ממה שראיתי וקראתי נדמה לי שכדאי להתאים ציפיות מראש ולהביא בחשבון כמה גורמים שמצמצמים את סיכויי ההצלחה בתביעות כאלה: (המשך…)

תגיות:

לא צריך לזלזל במיגרנות

מאת shooky, אוקטובר 15, 2012, תחת הנושאים חיים עם כאב ראש

עוד לא לגמרי עברו כאבי הראש הקשים, ופתאום חזרו המיגרנות מפעם – מהסוג שהורג לאט לאט. הן הזכירו לי שמיגרנה היא בעיה בריאותית לא קלה, כזו שבשום אופן אי אפשר לזלזל בה. אבל אני מאמין שאפשר להתמודד טוב יותר ולהרגיש הרבה יותר טוב. זו מלחמה שאפשר לנצח. 

את הפוסטים האחרונים הקדשתי ל-CH (כאב ראש מקבצי, Cluster Headache) שהוא הצורה האכזרית יותר של כאבי הראש מהם אני סובל. הפעם אני רוצה לדבר דווקא על מיגרנות.

צחוק גורל: עם הסיום ההדרגתי של המקבץ הקשה שחוויתי לאחרונה, התחלתי לסבול יותר ויותר מכאבי ראש אחרים, בעיקר מיגרנות. אני מדבר על מיגרנה מצויה, לרוב חד-צדדית, לא הכי קשה שאני זוכר. בלי בחילות והקאות תודה לאל. ובכל זאת, המיגרנות ה"קלות" האלו הביאו אותי קרוב לייאוש. כבר התחלתי להכות על חטא, על ש"זילזלתי" במיגרנות של אחרים על רקע הכאב המקבצי שהוא כביכול "פי 10 יותר חזק".

אז לא – באמת הגיע הזמן לומר את זה: לא צריך לזלזל במיגרנות. יותר מזה: אסור לזלזל. התקפי מיגרנה עלולים להיות קשים ו/או ממושכים מאד ולפגוע קשה בתפקוד.  (המשך…)

תגיות: ,

המדריך ה(כמעט) שלם לטיפול בכאב ראש מקבצי

מאת shooky, ספטמבר 29, 2012, תחת הנושאים טיפול עצמי למיגרנה,טיפים למניעה והקלה

כאב הראש המקבצי (Cluster Headache או CH בקיצור) נראה כמו סוף העולם. אבל בדרך-כלל יש מה לעשות, והרשימה הזו נועדה לעזור לכם לגלות מה. 

עדכון אחרון: 11.8.2014

בתור התחלה: אני לא רופא והמדריך הזה לא מחליף התייעצות עם רופא. בכל אופן, טרחתי וריכזתי כאן, פחות או יותר לפי סדר חשיבות, את הדברים הכי חשובים שלמדתי (לרוב על בשרי) במה שקשור להתמודדות עם כאב הראש המקבצי. אתם מוזמנים להוסיף טיפים, רעיונות וחוויות מנסיונכם בתגובות.

כאב ראש מקבצי. אילוסטרציהאבחון. רוב האנשים שסובלים מכאב ראש מקבצי מקבלים כמה אבחונים שגויים לפני שיאובחנו נכון. חלק מחולי ה-CH סובלים מסוגים נוספים של כאבי ראש, או שההתקפים שלהם לא מתנהלים בדיוק לפי הספר. ישנם גם כאבי ראש ש"מחקים" את הסמפטומים של כאב הראש המקבצי, חלקם קשורים במחלות שונות שעלולות להיות מסכנות חיים.

לכן: אל תאבחנו את עצמכם – אם אתם חושדים שאתם סובלים מ-CH תקבעו תור לנוירולוג שמתמחה בכאבי ראש. הוא עשוי לשלוח אתכם לבדיקת CT או MRI כדי לשלול גורמים אחרים. בכל מקרה, כדאי לכם גם לבקש בדיקות דם שישללו טריגרים שמקורם בעיות בריאותיות שונות או חסרים תזונתיים, כפי שיפורט להלן.

טריגרים. מידת החשיפה לטריגרים שונים תקבע כמה תסבלו. באלכוהול אסור לכם לגעת בכלל. התרחקו גם מויאגרה ותחליפיו, ניטרוגליצרין, אדים וריחות של דלקים, דבקים, חומרי ניקוי חריפים, חומרי הדברה, בשמים וכדומה. אל תחתכו בצל. הניחו שכל מה שמגרה את העיניים או האף שלכם הוא טריגר, כולל עשן סיגריות למשל. ככל הנראה, גם חומץ ומוצרים שמכילים אותו הם טריגר לחלק מהאנשים.

טריגרים הם דבר אישי שמשתנה מאדם לאדם, במיוחד כשמדובר במזון, לכן עליכם להיות עירניים ואם אפשר גם לנהל יומן שבו תתעדו הכל – אוכל, שתייה, שינה, מזג אוויר וכו'. מתח נפשי, שינויי מזג-אוויר, מעבר לאזור גיאוגרפי שונה, חוסר שינה, אלרגיות, בעיות צוואר וגב ומחלות דלקתיות עם דגש על א.א.ג, כולם עשויים לעורר או להחמיר התקפים.

בכל מקרה, בקשו מרופא המשפחה שלכם הפניה לבדיקות דם. שימו לב שההפניה כוללת בדיקות לתפקודי כבד, סידן, בלוטת התריס, טסטוסטרון, ויטמין D.

מים. זה נשמע פשוט מדי, אבל החיים מלאים הפתעות: לעיתים קרובות ניתן לעצור, לעכב או להחליש התקף, בעיקר בתחילתו, באמצעות שתיית כוס או שתיים של מים. יש אפילו "טיפול במים" (Water treatment) שאנשים מסוימים מדווחים שעזר להם מאד. התייבשות, אפילו קלה מאד, היא טריגר לסוגים רבים של כאבי ראש. שתייה מרובה, בעיקר אם אתם לא סובלים מיתר לחץ דם, עשויה לעזור גם במניעה וגם בזמן התקף.

משככי כאבים. לרוב אין בהם שום תועלת וחבל לבזבז עליהם זמן. שימוש במשככי כאבים עלול אפילו להגביר את ההתקפים. יוצא דופן אחד שעוזר לחלק קטן מהאנשים הן טיפות אף עם לידוקאין (משווקות תחת השם המסחרי Xylocaine). נדיר למצוא אותן בארץ, אבל אולי שווה להתאמץ אם יש לכם רגישות מיוחדת בסינוסים. רק אל תפתחו ציפיות יתר.

חמצן 100%.
 חמצן נקי בלחץ גבוה (High flow) הוא, ללא כל תחרות, האמצעי היעיל והחשוב ביותר לטיפול בהתקף CH ועוזר לכ-75% מהחולים. כדי לקבל את הטיפול הזה עליכם להצטייד בבלון חמצן ובמסכה (NRM) – לא מחולל חמצן, CPAP או כל דבר אחר שמנסים לדחוף לכם. הבלון צריך להיות בנפח גדול ככל האפשר (הוא יתרוקן די מהר) ולהגיע עם ווסת (התקן שמאפשר לכוון את לחץ החמצן) שתומך בלחץ מקסימלי של לפחות 15 ליטר לדקה (15lpm).

הטיפול בחמצן נחשב בטוח, עם תופעות לוואי מעטות, והוא בסל הבריאות. למרות זאת, יש סיכוי טוב שלא יציעו לכם את הטיפול הזה ויהיה עליכם לבקש או אפילו לדרוש אותו. אל תוותרו עליו. בשימוש נכון (!), הטיפול בחמצן מאפשר להפסיק התקף בתוך דקות ברוב המקרים ואצל הרוב המכריע של חולי ה-CH. זו הצלה אמיתית. מומלץ מאד לקרוא את המדריך לשימוש ב-O2 של Clusterheadaches.com.
אזהרה: אסור לעשן או להדליק אש בקרבת בלון חמצן.

קפה, קפאין ומשקאות אנרגיה. שני הנ"ל חשובים, בעיקר בגלל הזמינות הגבוהה שלהם. קפאין הוא vasoconstrictor, כלומר גורם להתכווצות של כלי הדם, וזו כנראה הסיבה שהוא לרוב מקל על מיגרנות, כאב ראש מקבצי וסוגים נוספים של כאבי ראש. שתיית קפה חזק (הכי טוב אספרסו) או משקה אנרגיה בשלב מוקדם של ההתקף ו/או לקראת סופו, עשויה לעכב, להחליש או להפסיק אותו. זה לא פתרון טוב למי שסובל מהתקפים רבים ביום, אבל למי שסובל מהתקף יומי או מהתקפים ספורדיים, קפאין הוא ידיד.

תה, בגלל ההרכב הכימי המיוחד שלו, עובד מצוין אצל חלק מהאנשים אך עלול להוות טריגר אצל אחרים ולכן פחות מומלץ (חרף ההמלצה עליו בספרו של הנוירלוג הידוע אוליבר זקס).

משקה אנרגיה (השתדלו לשתות אותו בשלוק אחד!) עשוי להיות יעיל אפילו יותר מקפה, כנראה בגלל הטאורין שהוא מכיל. אי אפשר להשתמש בפתרון הזה יותר מדי (לרוב ממליצים לשתות עד 3 משקאות אנרגיה ליום), אבל הוא עשוי להציל אתכם כשאתם מחוץ לבית ורחוקים מבלון החמצן שלכם. ההשפעה בדרך-כלל מיידית. השילוב בין טיפול בחמצן למשקה אנרגיה עובד מצוין בשביל הרבה אנשים.

חום / קור. חימום או קירור (זה משתנה מאדם לאדם) של אזור הכאב, של הראש, הצוואר ו/או העורף, עשוי לעזור להחליש את הכאב ואף להפסיק התקף לגמרי. לקירור ניתן להשתמש בקרח. לחימום ניתן להשתמש בקומפרס, בקבוק חם, "מנורה כחולה", מייבש שיער וכדומה.

ויטמין D3. במשך השנים נעשו כמה מחקרים על ההשפעות של תוספי מזון שונים על כאב הראש המקבצי. אבל הפתרון הכי מבטיח בתחום זה בינתיים הגיע דווקא מהקהילה: ה-Anti Inflammatory Regimen שנולד בפורומים (המצוינים של האתר ClusterHeadaches.com. זהו משטר תוספים שכולל כמויות גדולות של ויטמין D3, סידן, מגנזיום, אבץ, אומגה 3, ויטמין A, ויטמין K ובורון (לאחרונה נוספה המלצה לשלב גם B-Complex לתקופה קצרה).

בסקר שנערך בין כ-200 משתמשים באתר שניסו את הפתרון הזה נמצא ששיעור ההצלחה הוא כ-80 אחוז. חלק מהאנשים מדווחים על הפסקה מוחלטת של הכאבים בתוך ימים בודדים ואחרים על הקלה משמעותית. אמנם לא נעשה עדיין מחקר מסודר של יעילות ה-Regimen, אבל זה כנראה הולך לקרות בקרוב. בינתיים, הסיפורים הרבים של חולי CCH (כאב ראש מקבצי כרוני) שכאבי הראש שלהם הפסיקו, מעוררים את המחשבה שייתכן שיש כאן פתרון לא רע ועם פחות תופעות לוואי מהטיפולים התרופתיים.

טריפטן במזרק (אימיטרקס) או טבלית מסיסה (ריזלט RPD). הטריפטנים (ריזלט, רילרט, אימיטרקס וכו') משמשים לטיפול במיגרנות ויעילים מאד גם לטיפול בהתקפי CH, אבל בגלל המהירות שבה מתפתח ההתקף אין טעם להשתמש בכדורים רגילים שזמן ההשפעה שלהם ארוך יחסית. במקום זה משתמשים בזריקה-עצמית, תרסיס לאף או טבליות מסיסות שנמסות ברגע מתחת ללשון. הזריקות משפיעות הכי מהר ובהכי הרבה מקרים והן נחשבות לפתרון היעיל ביותר להפסקת התקפים. הטבליות המסיסות נוחות לנשיאה בארנק (ורוב הסיכויים הם שזו הצורה היחידה שקופת החולים שלכם תאפשר לכם לקבל ללא התעסקות בירוקרטית) ורק מעט פחות יעילות.

בשימוש מוגזם (ואצל חלק מהאנשים בכל שימוש) הטריפטנים גורמים לתופעות לוואי מעיקות, כולל בחילות, בעיות עיכול, תחושה כללית רעה ואפילו "התקפי ריבאונד" (עם סיום ההשפעה ההתקף ממשיך איפה שהפסיק). בכל אופן, עם זריקת אימיטרקס בכיס הרבה יותר קל לצאת מהבית – תרגישו יותר בטוחים. אם לא הלך לכם עם טריפטן אחד נסו לקבל סוג אחר (הרכיבים הפעילים דומים אך לא זהים). כיום הם בסל הבריאות ומחירם כבר לא מאד גבוה.

מלטונין. אחד האמצעים היעילים למניעת התקפים ליליים, וכנראה אחת התרופות הפחות מזיקות בהן תשתמשו (נשים צריכות להתייעץ עם רופא נשים ובכל מקרה כדאי להתייעץ עם רופא לפני הטיפול הזה). רשמית, יש צורך בכמות של 10 מ"ג. פרקטית, 2-7 מ"ג (כחצי שעה לפני השינה) בדרך-כלל יעשו את העבודה. זה אישי ואפשר לגלות מה משפיע לכם רק באמצעות ניסוי וטעייה.

בקופת החולים לא תוכלו לקבל מלטונין אלא רק סירקדין, שהוא מלטונין בשחרור איטי- וגם זה בדרך-כלל דורש אישור מיוחד. הדרך המקובלת להצטייד במלטונין היא לבקש טובה ממישהו שנוסע לארה"ב, שם אפשר לקנות מלטונין בפרוטות וללא מרשם (אבל כדאי לבדוק שהוא מאיכות טובה, מה שלא טריוויאלי). ישנם אנשים שמדווחים על תוצאות טובות בשילוב של סירקדין (2 מ"ג שעה-שעתיים לפני השינה) + מלטונין (3-10 מ"ג זמן קצר לפני השינה). אצלי זה עבד מעולה.

קנביס רפואי. תרופת פלא? ובכן, לא בדיוק. כבר שנים ידוע שיש פוטנציאל לקנאביס כאמצעי לטיפול ב-CH, אבל אין מספיק מחקרים בנושא ובמחקרים שנערכו התקבלו תוצאות מעורבות. חלק מחולי ה-CH טוענים בתוקף שמריחואנה (תפרחות קנאביס) היא טריגר עבורם. אחרים מדווחים על הפסקה מוחלטת של ההתקפים או על הצלחה בשימוש בקנאביס להפסקת התקפים.

במחקר שנערך בימים אלה במרפאת כאבי הראש של איכילוב, נמצא שקנאביס צמצם את עוצמת ההתקפים אצל כשני שלישים מהנבדקים, כולם עם CH כרוני. אולי זה יביא לשינוי במדיניות הקיימת, שמאפשרת רק למעטים לקבל את הטיפול הזה, ואולי כתוצאה מכך ייאסף גם יותר מידע שיאפשר להבין טוב יותר למי הקנביס מתאים, אילו זנים של הצמח מתאימים, כיצד מומלץ להשתמש וכו'. בינתיים, הקושי לקבל את הטיפול יחד עם הידע המועט אודותיו, הופכים אותו פחות אטרקטיבי.

אישית, אני מאמין שיבוא יום בו לקנביס ותרופות שמבוססות עליו יהיה תפקיד חשוב בטיפול ב-CH, אבל אנחנו עוד לא שם.

וראפאמיל (Verapamil). תרופה ממשפחת חוסמי תעלות הסידן הידועה גם בשמות המסחריים איקאפרס (Ikapress), ורפרס, איקאקור, וראקור, אפואקור ונוספים. זו, ככל הנראה, התרופה היעילה ביותר למניעת התקפי מיגרנה ו-CH ולעיתים קרובות התרופה הראשונה שירשום לכם הנוירולוג אחרי שתאובחנו.

מצד אחד, היא עלולה לגרום לכם למגוון תופעות לוואי לא נעימות (עצירות, חולשה, בחילה, אימפוטנציה ועוד). מצד שני, בשימוש זהיר ומפוקח היא עשויה להחזיר אתכם לחיים נורמליים בתוך שבועיים-שלושה, ורוב האנשים לא סובלים מתופעות לוואי קשות במיוחד. לא הבחירה הראשונה שלי אבל אל תפסלו על הסף.

Kudzu (ברפואה סינית: gé gēn). מעט ידוע על הצמח הסיני/יפני הזה, שאמור לא רק להועיל למי שסובל ממקבצים אלא גם עשוי לסייע בטיפול בסוכרת, שפעת, אלרגיות, טיניטוס, אלכוהוליזם, בעיות הורמונליות, אלצהיימר ואפילו סרטן (מומלץ לקרוא את ערך הויקיפדיה). אני באופן אישי עוד לא ניסיתי אותו (רק לאחרונה התברר לי שאפשר להשיג קודזו בארץ), אבל התגובות מצד אנשים שניסו אותו טובות. עוד על Kudzu ב-WebMD.

קפסאיצין (Capsaicin). החומר שמעניק לפלפלים החריפים את חריפותם. יש ראיות לכך שהוא חוסם ביעילות את תחושת הכאב באמצעות היקשרות לקצות העצבים. הטיפול מתבצע מקומית באמצעות טיפות או תרסיס לאף (השם המסחרי הוא Civamide). עובד ביעילות על חלק מהאנשים. ולא, זה לא אומר שאכילת פלפלים חריפים תעזור לכם – לי היא החמירה את ההתקפים.

סטרואידים. השימוש בסטרואידים, בעיקר פרדניזון (Prednisone), מקובל מאד למרות שאיננו מבוסס מספיק במחקרים. בדרך-כלל משתמשים בו כ-transitional therapy, כלומר לתקופת ביניים של שבוע-שבועיים עד שהטיפול המונע (באמצעות וראפאמיל למשל) יתחיל להשפיע.

בטיפול ממושך (יותר משבועיים-שלושה) עלולות להיות לסטרואידים תופעות לוואי קשות. בשימוש קצר, זהיר ומפוקח, הם בדרך-כלל לא מזיקים – סתם יגרמו לכם להרגיש רע (ואולי גם יעשו לכם פצעונים). בני המזל מדווחים על הטבה משמעותית מייד עם תחילת הטיפול. יש גם אנשים שהסטרואידים גורמים להם לתחושת אופוריה. חסרי המזל מדווחים על תחושה כללית גרועה, בלי תועלת מיוחדת, ועל החמרת ההתקפים עם סיום הטיפול.

תחליף טסטוסטרון. השימוש בתחליפי טסטוסטרון (TRT) בעיקר בצורה של ג'ל, לטיפול בכאב ראש מקבצי עדיין נחקר. אם בבדיקות שלכם נמצא שאתם סובלים מחוסר בהורמון, לא תתקשו לקבל מרשם ועשויות להיות לכך תועלות נוספות, כמו שיפור במצב הרוח ובליבידו וצמצום הסיכון למגוון רחב של מחלות אחרות. אין ארוחות חינם כמובן – חלק מחולי ה-CH מדווחים על שיפור אבל אחרים על החמרה, וזה לפני שדיברנו על תופעות לוואי.

חשוב להביא בחשבון שלפי המחקרים רמת הטסטוסטרון יורדת במהלך המקבץ (Cluster period), לכן זה שהבדיקות הראו שחסר לכם טסטוסטרון לא אומר בהכרח שאתם זקוקים לטיפול כזה. בכל מקרה כדאי לקבל חוות דעת נוספת.

אינדומתצין (Indometacin). משכך כאבים אנטי-דלקתי לא-סטרואידי (NSAID), קרוב משפחתם המנחוס של האספירין והאדוויל, שמשווק תחת השמות אינדומד, אינדוקליר ועוד. עקרונית, הוא לא אמור לעזור יותר מדי ל-CH ורושמים אותו בעיקר כאשר יש חשד שמדובר ב-Paroxysmal Hemicrania (כאב ראש דומה שמתאפיין בעיקר בשכיחות גבוהה של התקפים קצרים יותר) או Hemicrania Continua (כאב נוסף מהמשפחה), שניהם מגיבים טוב לטיפול הזה לעיתים קרובות. הכי טוב לא להזדקק לתרופה הזו, שתופעות הלוואי שלה עלולות להיות לא נעימות.

ריטלין. יעיל יחסית גם בכמות קטנה (החל מ-2.5 מ"ג) לשיפור התפקוד בין ההתקפים ולצמצום הסיפטומים הנלווים והכאבים הקלים (יחסית) שמלווים את חולי ה-CH במהלך היום (Shadows). לגמרי Off label ורלוונטי רק למי שממילא זקוק לריטלין ו/או מגיב טוב לסטימולנטים. שימו לב שעם סיום ההשפעה אתם עלולים לפתח התקף.

נוגדי דיכאון טריציקליים (TCA. בעיקר אלטרול/אלטרולט). התרופות העיקריות בהן השתמשו לטיפול בדיכאון לפני המצאת ה-SSRI (פרוזק, ציפרלקס וחבריהם). לעיתים קרובות הן יעילות גם לטיפול בכאבים כרוניים ואצל חולי CH מסוימים הן יצמצמו את תדירות ההתקפים ועצמתם. במינונים נמוכים, אלטרול/אלטרולט (Amitriptyline), שהיא אחת התרופות הפחות גרועות במשפחה, בדרך-כלל לא גורמת לתופעות הלוואי הקשות (בעיות עיכול, ישנוניות, אובדן חשק מיני) שמיוחסות לטריציקליים.

מישהו שאני מכיר טוען ששילוב בין מלטונין במינון בינוני (5 מ"ג) ואלטרול במינון מזערי (5-10 מ"ג) הפסיק לו לגמרי את ההתקפים הליליים. כמובן, לפני שעושים שילובים יצירתיים כאלה כדאי להתייעץ עם רופא.

תרופות נוספות למניעת התקפים.
מתיסרגיד, דיהיידרוארגוטמין (DHE 45), אנטי-אפילפטיים, מייצבי מצב-רוח ותרופות שמייצבות את הפעילות החשמלית של המוח (טופירמאט/טופמקס, דפלפט /חומצה ולפוראית, ליתיום, גבאפנטין, טגרטול), נוגדי קרישה (Warfarin), אנטי פסיכוטיים (Olanzapine/Zyprexa), ונוספות (octreotide, זריקות מקומיות של סטרואידים/משככי כאבים, בוטוקס, גירוי חשמלי של ההיפותלמוס ועוד).

חלק מהטיפולים האלה נחשבים יעילים אך נוטים לגרום לתופעות לוואי לא נעימות. אחרים לא נתמכים מספיק במחקרים ובכל זאת יש רופאים שירשמו לכם אותם די בקלות. וגם יש מקרים שבהם תרופה נראית מפחידה כשמעיינים בעלון שלה, אבל בעצם במינון שניתן לכם היא כלל לא תגרום לכם לתופעות לוואי. זו לא בושה לשאול ולא מזיק לבדוק וגם לבקש חוות דעת נוספת. ובעיקר, חשוב להיות מטופלים אצל רופא שיש לכם בו אמון ושמתייחס אליכם כמו לבני אדם.

LSD, פטריות הזיה, פסילוסיבין. קרובי משפחה רחוקים של הטריפטנים (כולם יחד שייכים למשפחת הטריפטמינים). יש עדויות להיותם יעילים להפליא לטיפול ומניעה של מקבצים. לא ניסיתי ואני לא מתכנן לנסות וכמובן גם לא ממליץ לאחרים. מלבד ההיבט החוקי – אי אפשר לצפות מראש מה הם יעשו לכם. האתר ClusterBusters עוסק בנושא בהרחבה, למי שסקרן.

תגיות: , , ,