איזה שיטות אלטרנטיביות משפיעות על מיגרנות?

אני שומע לא מעט את השאלה שבכותרת וכל מיני ווריאציות עליה. אז באמת – שווה לבזבז את הזמן והכסף על כל הדברים הלא מדעיים האלה? האם רפואה משלימה/אלטרנטיבית יכולה להועיל למיגרנות ואם כן, אילו שיטות מומלצות?

אין כמעט יום שבו אני לא נשאל על-ידי מישהו, או מקבל ממישהי המלצה, על טיפול אלטרנטיבי כזה או אחר שעזר, עוזר או צפוי לעזור למיגרנות בכלל ולאלו שלי בפרט.

נדמה לי שאפשר לחלק באופן גס את השואלים לשתי קבוצות. הראשונה – של אנשים שבדרך-כלל לא מטופלים ברפואה משלימה ונוטים להיות סקפטיים לגביה, אבל שוקלים לנסות בעקבות המלצות; השנייה – של אנשים שכבר טופלו בעבר בשיטה כזו או אחרת ומתלבטים מה ייתן להם תוצאות טובות.

שתי השאלות כבדות מדי בשביל פוסט אחד, אז נתחיל מהראשונה.
להמשיך לקרוא

אקמול פוקוס – מה מסתתר באריזה החדשה

אקמול פוקוס, תרופה להקלה על מיגרנות של חברת התרופות טבע, תקבל בקרוב אריזה חדשה שעוצבה על-ידי אחד מתלמידי "בצלאל" הירושלמי. ומה לגבי מה שבתוך הקופסא?

נתחיל בגילוי נאות: גורם שקשור בחברת התרופות טבע (יצרנית אקמול פוקוס) הביע לאחרונה עניין בבלוג הזה ובאפשרות לפרסם בו. לכן אפשר לטעון שאולי אינני אובייקטיבי – אני משאיר לכם להחליט לבד.

אקמול פוקוס (עלון) היא תרופה דומה מאד לאקסידול של פרגו עליה כבר כתבתי כאן. כמו אקסידול, היא מבוססת על שילוב בין החומרים הפעילים באקמול ואספירין לבין קפאין. שילוב שמוכר בארה"ב בשם אקסדרין כבר מאז שנות ה-60'. לחלק מהקוראים אולי הוא מוכר מהכדור הוותיק "רוגען".

אני וחלק ניכר מקוראי הבלוג, איננו בקהל היעד של הכדורים האלה שהם די חסרי תועלת במקרים של מיגרנות קשות. הם יכולים להיות יעילים עבור מי שסובל ממיגרנות קלות (ולטענת פרגו גם "בינוניות") ומכאבי ראש שמקורם במתח (Tension headache) והם פחות מזיקים ו/או יקרים מכמה משככי כאבים פופולריים.

האריזה החדשה של אקמול פוקוס

ערב חג הפסח הגיע לשיאו שיתוף פעולה בין טבע ובין האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. במסגרת השת"פ נערכה תחרות בין 24 סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית של בצלאל, שעיצבו אריזה חלופית לתרופה. העיצובים הזוכים הועברו למעצב עדלי סטוק, שאחראי על בחירה והתאמה של העיצוב הנבחר שישמש באריזה האמיתית של המוצר.

העיצוב היפה כמובן לא קשור ליעילות של הכדור, אבל יחסי הציבור שמקבלת המיגרנה במסגרת הקמפיין הזה הם בסך-הכל לטובה. "תחלואת המיגרנה" היא בתת אבחון (כלומר, רבים סובלים ממיגרנות ולא יודעים זאת), ולכן המאמץ של יצרני תרופות "להגדיל את המודעות" לא רק מרחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלהן אלא גם – בתקווה – שולח אנשים לאבחון.

אקמול פוקוס - האריזה של דן גרינברג, אחד העיצובים הזוכים

כמו שכבר כתבתי כאן כמה פעמים – כל אחד והמיגרנה שלו ומה שמשפיע עליה. ניסוי וטעייה הם בהחלט חלק מהמשחק. בכל אופן, אם אקסדרין ותואמיו משפיעים עליכם, כדאי לכם לבדוק האם ספל קפה פשוט לא משיג תוצאה דומה. כל הכדורים האלה מכילים קפאין, בדרך-כלל 65 מ"ג ליחידה שהיא מה שתקבלו גם מספל אחד של קפה נמס.

על ההשפעה של קפאין על מיגרנות (כמובן, רק אצל חלק מהאנשים) כתב כבר לפני שלושים שנה הנאורולוג אוליבר זקס. הקפאין, לרוב בכמות גדולה יותר מ-65 מ"ג, משפיע אצל חלק מהאנשים גם על מיגרנות קשות. 2-3 ספלי נס-קפה או תה חזק (שיש לו גם השפעה משתנת שכנראה עוזרת) עוזרים לפעמים יותר מכל תרופה.

שוב מנסים למכור לנו בוטוקס

מוקדם יותא החודש פרסם האתר מאקו כתבה מפרגנת נוספות לטיפול במיגרנה באמצעות זריקות בוטוקס. מדהים שיש עדיין רופאים שדוחפים את השימוש בחומר ושישנם "כלי תקשורת" שמפרסמים כתבות כאלו.

בפוסט בוטוקס, תרופת פלא למיגרנות? ובפוסטים נוספים שפורסמו בבלוג הזה על בוטוקס, כבר הצגנו כמה סיבות טובות לא לגעת ברעל הזה עם מקל, ובראשן: א) זה מסוכן ב) זה לא עובד.

קצת רקע: בוטוקס (Botox) תכשיר שמבוסס על החומר הרעיל ביותר הידוע לאדם (בוטולינום טוקסין). גורם שיתוק זמני לרקמות שריר באיזור ההזרקה ומהווה תחליף זול ובטוח לכאורה למתיחות פנים. בשנים האחרונות מנסים לדחוף את זריקות הבוטוקס גם כפתרון למגוון בעיות בריאותיות אחרות.

בניגוד לטענות של הרופאים וחברות התרופות, יש מקרים של תופעות לוואי קשות ומסוכנות, וחשוב מזה במקרה שלנו: בוטוקס פשוט לא עוזר למיגרנה,

בקרוב: Lavadex, שאיפה נגד מיגרנה

לאוואדקס (Lavadex), תרופה חדשה נגד מיגרנה שנלקחת בשאיפה, מבטיחה להיות יעילה מאד וכמעט נטולת תופעות לוואי. לאחרונה הסתיים ניסוי רחב היקף שטוען שהיא עובדת.

Lavadex, תרופה חדשה נגד מיגרנה, סיימה בהצלחה ניסוי Phase III (ניסוי מבוקר על קבוצה גדולה של נבדקים, השלב הלפני-האחרון בדרך לשוק) ב-Jefferson Headache Center באניברסיטת תומס ג'פרסון בפילדלפיה.

מסקנות המחקר: Lavadex אפקטיבי כמו DHE (אחת התרופות הוותיקות נגד מיגרנה, צורה של ארגוטמין) אבל מתאפיין בהרבה פחות תופעות לוואי מהנ"ל ומטריפטנים (רילרט, ריזלט, אימיטרקס ודומיהם). להמשיך לקרוא

ריבופלבין (ויטמין B-2) נגד מיגרנה

פעם הייתי מגיב בספקנות כלפי דברים כאלה, אבל היום אני אומר – למה לא, שווה לנסות. הרבה רופאים ואנשי מדע יטענו שמדובר באפקט פלסבו, ואני אומר: סבבה. פלסבו זו התרופה הכי טובה. עובדת על הכל.

אם עוד לא ניסיתם, כדאי לקרוא את הטור של תרזה גריידון ב-OregonLive. תרזה גם מזכירה, על הדרך, תוספי מזון אחרים שאמורים או חשודים ככאלה שעשויים לעזור למיגרנות (קואנזים Q10, מגנזיום, וכו').

וברצינות: כשמיגרנות קשורות לחסר ספציפי אז תוסף מזון – או שינוי בהרגלי התזונה שלכם – עשוי לעזור. אצל רוב האנשים זה כנראה לא העניין, ובאופן כללי חוקרים שעסקו בזה התקשו מאד להוכיח קשר בין תזונה וחסרים תזונתיים לבין מיגרנות, אבל הגיוון הגדול בתופעות שקשורות למיגרנה או גורמות אותה הוא סיבה טובה לנסות ולבדוק.

מהו טיפול טוב

לא כל רופא יכול לרפא ולא כל מטפל יכול באמת לטפל. מה גם שלכל אחד מתאים טיפול שונה. מהם הדברים שצריכים לעמוד לנגד עיניכם אם אתם הולכים לקבל טיפול כלשהו.

"טיפול" היא כיום מילת המפתח של הרבה תעשיות משגשגות. החל מטיפול בקשישים, דרך טיפולי לייזר ועד טיפול פסיכולוגי (שלא לדבר על טיפולי שיניים) – נראה כאילו המשותף לרוב הטיפולים, חוץ מזה שהם נערכים על מיטות טיפולים, הוא שהם עולים הרבה כסף ונמשכים לנצח. או עד שתתייאשו.

סוג טיפולים גרוע במיוחד הם אלה שמציגים את עצמם כ"פתרון". לעיתים קרובות מי שמציע פתרון חד-פעמי ומוחלט הוא פשוט שרלטן, ובדרך-כלל עליו גם להיות שרלטן ממש טוב כי תוך כדי שיטפל בבעיה שלכם בחוסר הצלחה עליו לשכנע אתכם שזו אשמתכם שהטיפול נכשל. להמשיך לקרוא

דיכאון וגם כאב כרוני – מה עושים?

גם כאב, גם דיכאון – איך יוצאים מהפלונטר הזה? מה בכלל קדם למה? התשובה קצת יותר מורכבת ממה שאתם חושבים, אבל יש בשורות טובות.

אני רוצה להפנות אתכם למאמר נהדר ב-Nurse.com, מתאר את הקו המקשר בין כאב לדיכאון, כפי שהוא מצטייר מהמחקר העדכני. הכותבת מראיינת את ד"ר לינדה סטון, חברה באקדמיה האמריקנית לניהול כאב (America Academy of Pain Management) ומומחית לטיפול בדיכאון, כאב וחרדה – שילוב שהופך מובן יותר לאורך המאמר. להמשיך לקרוא

סינדרום סרוטונין

סינדרום הסרוטונין שבדרך-כלל מוכר כתופעת לוואי לצריכת יתר של נוגדי דיכאון, עלול להיווצר גם משימוש מקביל בטריפטנים נגד מיגרנה ובנוגדי דיכאון מסוג SSRI.

זה לא אמור להפתיע אתכם, אבל מסתבר שלא מומלץ לערבב תרופות נגד מיגרנה עם תרופות נגד דיכאון. ספציפית, מדובר על תרופות מסוג טריפטנים (נגד מיגרנה) ועל תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI (פרוזק, סרוקסט, ציפרלקס וכו'). הסיבה לכך היא ששני סוגי התרופות משפיעים על משק הסרוטונין, אותו נוריוטרנסמיטור שמעורב בויסות מצב הרוח אבל גם בהרבה דברים אחרים.

בשבוע שעבר הודיע ה-FDA שהוא "בודק את העניין", אחרי 11 דיווחים על מקרים של סינדרום סרוטונין (Serotonin syndrome), תופעת לוואי אופיינית למינון יתר של תרופות שמונעות ספיגת סרוטונין (גם SSRI וגם טריפטנים עונים להגדרה הזו, אם כי באופן שונה). הסינדרום הזה עלול להיות מסכן חיים, ובמקרים קלים כרוך "רק" בשינויים חדים במצב הרוח, שלשול, הקאות, התכווצויות שרירים, רעידות, חום, הזעה רבה – כולם ביחד או כל אחד לחוד.