מיגרנה 101

כל מה שצריך לדעת כדי לסבול מפחות כאבי ראש

המדריך ה(כמעט) שלם לטיפול בכאב ראש מקבצי

מאת shooky, ספטמבר 29, 2012, תחת הנושאים טיפול עצמי למיגרנה,טיפים למניעה והקלה

כאב הראש המקבצי (Cluster Headache או CH בקיצור) נראה כמו סוף העולם. אבל בדרך-כלל יש מה לעשות, והרשימה הזו נועדה לעזור לכם לגלות מה. 

עדכון אחרון: 4.10.2016

נתחיל בזה: אני לא רופא והמדריך הזה לא מחליף התייעצות עם רופא. מצד שני, אני חי עם כאב הראש המקבצי רוב חיי, ולו ידעתי לפני 30 שנה (איך הזמן רץ כשנהנים…) את כל מה שאני יודע היום בוודאי היה לי קל יותר. מטרת המדריך הזה היא לחסוך לכם זמן ולקצר את דרככם להקלה.

טרחתי וריכזתי כאן, פחות או יותר לפי סדר חשיבות, את הדברים הכי חשובים שלמדתי (לרוב על בשרי) במה שקשור להתמודדות עם כאב הראש המקבצי. אתם מוזמנים להוסיף טיפים, רעיונות וחוויות מנסיונכם בתגובות.

כאב ראש מקבצי. אילוסטרציהאבחון. רוב האנשים שסובלים מכאב ראש מקבצי יעברו כמה אבחונים שגויים לפני שיאובחנו נכון. חלק מחולי ה-CH סובלים מסוגים נוספים של כאבי ראש, או שההתקפים שלהם לא מתנהלים בדיוק לפי הספר.

ישנם גם כאבי ראש ש"מחקים" את הסמפטומים של כאב הראש המקבצי (cluster-like), חלקם קשורים במחלות שונות שעלולות להיות מסכנות חיים.

בקיצור: אל תאבחנו את עצמכם – אם אתם חושדים שאתם סובלים מ-CH תקבעו תור לנוירולוג שמתמחה בכאבי ראש (תוכלו לקבל החזר על רוב ההוצאה), ובינתיים לכו לרופא המשפחה והציגו לו את הדברים. ייתכן שישלח אתכם לבדיקת CT או MRI כדי לשלול גורמים אחרים. בכל מקרה, כדאי לכם גם לבקש בדיקות דם מקיפות ולספר לרופא על כל דבר שכואב לכם. ישנם בעיות בריאותיות וחסרים תזונתיים שמחמירים את ה-CH, כפי שיפורט להלן.

טריגרים. אם אתם סובלים מכאב ראש מקבצי אז קרוב לוודאי שנולדתם איתו ואת זה, למרבה הצער, לא תוכלו לשנות. מצד שני, על הגורם שמעיר את ה"חיה" הזו ממרבצה לעיתים קרובות דווקא יש לנו השפעה. אם תלמדו לצמצם את החשיפה שלכם לטריגרים שונים, קרוב לוודאי שתגלו מהר מאד שאתם סובלים הרבה פחות.

טריגרים הם דבר אישי, שמשתנה מאדם לאדם ומתקופה לתקופה, אבל ישנם כמה טריגרים מובהקים שמשותפים כמעט לכל הסובלים מ-CH. התרחקו מאלכוהול (אפילו אם בעבר שתיתם בלי בעיות), ויאגרה ודומיו, ניטרוגליצרין/ניטרטים, אדים וריחות של דלקים, דבקים, חומרי ניקוי חריפים, חומרי הדברה, בשמים וכדומה. הניחו שכל מה שמגרה את העיניים או האף שלכם עשוי להיות טריגר, כולל עשן סיגריות למשל, או אדים מחיתוך בצל.

[אגב, כשני שלישים מחולי ה-CH מעשנים. אף אחד לא יודע למה, אבל ידוע שהעישון הוא לא הגורם הישיר וכי גמילה מעישון לרוב לא מפסיקה את ההתקפים או אפילו מקלה עליהם. יש מספיק סיבות אחרות להפסיק לעשן, וחולי CH מסוימים דווקא כן יחושו בכל זאת הקלה עם הגמילה, לכן תכל'ס – בכל מקרה כדאי להיגמל].

עוד טריגרים נפוצים: חוסר שינה, סטרס קיצוני או מתמשך, שינויים הורמונליים, שינויים חדים בטמפרטורות ובלחץ הברומטרי, מעבר לאזור גיאוגרפי שונה, אלרגיות, בעיות צוואר וגב, זיהומים ומחלות דלקתיות עם דגש על א.א.ג ובעיות שיניים וחניכיים – כולם עשויים לעורר או להחמיר התקפים. בכל מקרה, בקשו מרופא המשפחה שלכם הפניה לבדיקות דם. שימו לב שההפניה כוללת בדיקות לתפקודי כבד, סידן, בלוטת התריס, הורמוני מין, ויטמין D, ברזל וויטמינים ממשפחת B.

אל תזניחו את הבריאות שלכם. תאכלו טוב, תתעמלו, וטפלו בתשומת לב בכל בעיה בריאותית – לעולם אין לדעת מה משפיע על ה-CH.

מים. זה נשמע פשוט מדי, אבל החיים מלאים הפתעות: לעיתים קרובות ניתן לעצור, לעכב או להחליש התקף, בעיקר בתחילתו, באמצעות שתיית כוס או שתיים של מים. יש אפילו "טיפול במים" (Water treatment) שאנשים מסוימים מדווחים שעזר להם (גם בעניין זה כדאי להתייעץ עם רופא, כי גם שתיית יתר עלולה להזיק לבריאות, במיוחד אצל מי שסובלים מלחץ דם גבוה או בעיות בכליות).

התייבשות, אפילו קלה מאד, היא טריגר לסוגים רבים של כאבי ראש וגם ל-CH. לכן כדאי שפוט לשים לב שאתם שותים מספיק.

משככי כאבים. לרוב אין בהם שום תועלת וחבל לבזבז עליהם זמן. שימוש במשככי כאבים עלול אפילו להגביר את ההתקפים. יוצא דופן אחד שעוזר לחלק מהאנשים הן טיפות אף עם לידוקאין (משווקות תחת השם המסחרי Xylocaine). נדיר למצוא אותן בארץ, אבל אולי שווה להתאמץ אם יש לכם רגישות מיוחדת בסינוסים. רק אל תפתחו ציפיות יתר.

חמצן 100%. חמצן נקי בלחץ גבוה (High flow O2) הוא, ללא כל תחרות, האמצעי החשוב ביותר לטיפול בהתקפי CH, בהיותו אחד היעילים והפחות מזיקים. הוא עוזר לכ-75% מהחולים. כדי לקבל את הטיפול הזה עליכם להצטייד בבלון חמצן ובמסכה עם "שקית" (NRM) – לא מחולל חמצן, CPAP או כל דבר אחר שמנסים לדחוף לכם. הבלון צריך להיות בנפח גדול ככל האפשר (הוא עלול להתרוקן די מהר אם יש לכם הרבה התקפים), רצוי 22 ליטר לפחות, ולהגיע עם ווסת (התקן שמאפשר לכוון את לחץ החמצן) שתומך בלחץ מקסימלי של לפחות 15 ליטר לדקה (15lpm).

הטיפול בחמצן נחשב בטוח מאד, עם תופעות לוואי מעטות, והוא בסל הבריאות. למרות זאת, יש סיכוי טוב שלא יציעו לכם את הטיפול הזה ויהיה עליכם לבקש או אפילו לדרוש אותו. אל תוותרו עליו. בשימוש נכון (!) ועם קצת מזל הטיפול בחמצן מאפשר להפסיק התקף בתוך דקות. זו הצלה אמיתית. מומלץ מאד לקרוא את המדריך לשימוש ב-O2 של Clusterheadaches.com.
אזהרה: אסור לעשן או להדליק אש בקרבת בלון חמצן.

טריפטן במזרק (אימיטרקס), בתרסיס לאף, או טבלית מסיסה (ריזלט RPD). הטריפטנים (ריזלט, רילרט, נומיג, אימיטרקס וכו') משמשים לטיפול במיגרנות ויעילים מאד גם לטיפול בהתקפי CH, אבל בגלל המהירות שבה מתפתח ההתקף לרוב אין טעם להשתמש בכדורים רגילים שזמן ההשפעה שלהם ארוך יחסית. במקום זה משתמשים בזריקה-עצמית, תרסיס לאף או טבליות מסיסות שמניחים מתחת ללשון.

זריקות האימיטרקס בדרך-כלל משפיעות הכי מהר ובהכי הרבה מקרים והן נחשבות לפתרון היעיל ביותר להפסקת התקפים קשים, אפילו יותר מחמצן. הטבליות המסיסות נוחות לנשיאה בארנק אך פחות יעילות. התרסיס לאף נחשב פחות יעיל, אבל הוא פתרון טוב למי שלא מסוגלים להזריק. הטבליות המסיסות הן פתרון טוב לחלק מהאנשים, לרוב לא במקרים הקשים יותר של ה-CH – אבל יש הפתעות.

אצל חלק מהאנשים הטריפטנים גורמים לתופעות לוואי מעיקות, כולל בחילות, בעיות עיכול, תחושה כללית רעה ואפילו "התקפי ריבאונד" (עם סיום ההשפעה ההתקף ממשיך איפה שהפסיק). בכל אופן, רוב האנשים לא סובלים מתופעות לוואי כאלה, והיום כבר ידוע שגם החשש משימוש יתר היה מופרז, ושלמעט חולים במחלות לב עבור רוב האנשים מדובר בתרופות בטוחות מאד לשימוש.

בשורה התחתונה: עם זריקת אימיטרקס בכיס (בשנה הקרובה יגיעו ארצה מוצרים דומים מיצרני תרופות אחרים) הרבה יותר קל לצאת מהבית – תרגישו יותר בטוחים (ההזרקה פשוטה ולא מאד כואבת). מומלץ מאד למשתמשי אימיטרקס לקרוא את המסמך הזה באתר clusterheadaces.com. זהו טיפ לשימוש חסכוני בזריקות האימיטרקס, שלי באופן אישי מאפשר להשיג תוצאות טובות עם הרבה פחות תופעות לוואי. כמובן – על אחריות המשתמש.

אם לא הלך לכם עם טריפטן אחד נסו לקבל סוג אחר (הרכיבים הפעילים דומים אך לא זהים). כיום רובם בסל הבריאות ומחירם כבר לא מאד גבוה.

קפה ומשקאות אנרגיה. הנ"ל חשובים, בעיקר בגלל הזמינות הגבוהה שלהם. קפאין הוא vasoconstrictor, כלומר גורם להתכווצות של כלי הדם, וזו כנראה הסיבה שהוא מקל לפעמים על מיגרנות, כאב ראש מקבצי וסוגים נוספים של כאבי ראש. שתיית קפה חזק (הכי טוב אספרסו) בשלב מוקדם של ההתקף ו/או לקראת סופו, עשויה לעכב, להחליש או להפסיק אותו. זה לא פתרון טוב למי שסובל מהתקפים רבים ביום, אבל למי שסובל מהתקף יומי או מהתקפים אקראיים, קפאין הוא ידיד יקר.

תה, בגלל ההרכב הכימי המיוחד שלו, עובד מצוין אצל חלק מהאנשים אך עלול להוות טריגר אצל אחרים ולכן פחות מומלץ (חרף ההמלצה עליו בספרו של הנוירולוג הידוע אוליבר זקס).

באופן כללי יותר – לאנשים שונים יש סבילות שונה לקפאין ולקפה. יש אנשים שיכולים להגדיל משמעותית את צריכת הקפה שלהם בהתאם לשכיחות ההתקפים, בלי שזה יגרום (לפחות בטווח הקצר) לתופעות לוואי מיוחדות. אצל אחרים צריכה עודפת בסופו של דבר תזיק. אם אינכם בטוחים באיזו קבוצה אתם, עדיף להשתמש בזהירות.

משקה אנרגיה (למקסימום יעילות השתדלו לשתות אותו בשלוק או שניים) עשוי להיות יעיל אפילו יותר מקפה, כנראה בגלל השילוב בין קפאין לטאורין במשקה תוסס. למעשה, במקרים בהם הוא עובד, משקה אנרגיה הוא האמצעי המהיר ביותר להפסקת התקף – ההשפעה מורגשת באופן מיידי.

אי אפשר להשתמש בפתרון הזה יותר מדי (לרוב ממליצים לשתות עד 3 משקאות אנרגיה ליום), אבל הוא עשוי להציל אתכם כשאתם מחוץ לבית ורחוקים מבלון החמצן שלכם. גם השילוב בין טיפול בחמצן למשקה אנרגיה עובד מצוין בשביל הרבה אנשים. יש שמדווחים שמשקה האנרגיה מאפשר להם לשרוד עד שזריקת האימיטרקס משפיעה (ראו להלן).

חום / קור. חימום או קירור (זה משתנה מאדם לאדם) של אזור הכאב, של הראש, הצוואר ו/או העורף, עשוי לעזור להחליש את הכאב ואף להפסיק התקף לגמרי, ויכול להקל במקביל לשימוש באמצעים אחרים. לקירור ניתן להשתמש בקרח. לחימום ניתן להשתמש בקומפרס, בקבוק חם, "מנורה כחולה", וכדומה. בהיעדר אמצעים זמינים אחרים, חימום/קירור הוא "תרופת הסבתא" העיקרית שעובדת. הוא גם יכול לעזור לפעמים בהתמודדות עם התקף עקשן שממשיך להציק גם אחרי שהשתמשתם בכמה אמצעים אחרים.

גם לאמצעי הזה, למרות שהוא נראה בטוח לחלוטין, עלולות להיות תופעות לוואי כשהשימוש תכוף מדי, לכן מומלץ להשתמש בו רק בהתקפים קשים.

ויטמין D3. במשך השנים נעשו כמה מחקרים על ההשפעות של תוספי מזון שונים על כאב הראש המקבצי. אבל הפתרון הכי מבטיח בתחום זה בינתיים הגיע דווקא מהקהילה: ה-Anti Inflammatory Regimen שנולד בפורומים (המצוינים) של האתר ClusterHeadaches.com. זהו משטר תוספים שכולל מינונים גבוהים של ויטמין D3, סידן, מגנזיום, אבץ, אומגה 3, ויטמין A, ויטמין K ובורון (לאחרונה נוספה המלצה לשלב גם B-Complex לתקופה קצרה).

בסקר שנערך בין כ-300 משתמשים באתר שניסו את הפתרון הזה נמצא ששיעור ההצלחה הוא קרוב ל-80 אחוז. חלק מהאנשים מדווחים על הפסקה מוחלטת של הכאבים בתוך ימים בודדים ואחרים על הקלה משמעותית. לא נעשה עדיין מחקר מסודר של יעילות ה-Regimen, וקשה להעריך אם הוא אכן בטוח לחלוטין כפי שטוען מי שפיתח אותו (אמריקני, טייס לשעבר, עם הרבה ידע בכימיה).

בכל אופן, ריבוי המקרים האנקדוטליים של חולי CCH (כאב ראש מקבצי כרוני) שכאבי הראש שלהם הפסיקו אחרי שנים של סבל בעקבות הטיפול הזה, מצדיקים התייחסות. בכל מקרה, כדאי להשתמש בפיקוח רופא.

L-Cysteine. בימים אלה מתנהל מחקר ראשון על השימוש בחומצת האמינו הנ"ל למניעת התקפי CH ומיגרנות. תוכלו למצוא אותה בבתי-מרקחת וטבע או להזמין מאתר האינטרנט של Puritan's Pride. מהעדויות ה"אנקדוטליות" הקיימות בינתיים, נראה שאצל חלק מהאנשים יש השפעה דרמטית ואצל אחרים אין כל השפעה. L-Cysteine נחשב בטוח למדי ועשויות להיות לו תועלות בריאותיות נוספות.

מלטונין. השימוש בהורמון השינה למניעת התקפים ליליים לא נחקר מספיק, אך רבים (בעיקר בארה"ב שם הוא נפוץ מאד ונמכר כתוסף מזון ללא מרשם) מעידים על הצלחה, בעיקר במינונים גבוהים של 10 מ"ג ויותר אך לעיתים גם במינונים נמוכים של 2-3 מ"ג. נראה שההצלחה בשילוב עם טיפולי מניעה אחרים היא גדולה במיוחד, והשימוש במלטונין לזמן מוגבל נחשב בטוח למדי.

בישראל המלטונין מוגדר כתרופת מרשם וניתן לקבל אותו מרופא המשפחה כסירקדין (מלטונין בשחרור איטי מתוצרת טבע), אך ורק אם אתם בני 55 ומעלה או באישור מיוחד. אם אתם סובלים בעיקר מהתקפים ליליים כדאי לדבר על האפשרות הזו עם הרופא שלכם. באחד המחקרים נמצא שיש הטבה גם בהתקפים היומיים.

קנביס רפואי. תרופת פלא? ובכן, לא בדיוק. כבר שנים ידוע שיש פוטנציאל לקנאביס כאמצעי לטיפול ב-CH, אבל אין מספיק מחקרים בנושא ובמחקרים שנערכו התקבלו תוצאות מעורבות. חלק מחולי ה-CH טוענים בתוקף שמריחואנה (תפרחות קנאביס) היא טריגר חזק מאד עבורם. אחרים מדווחים על מניעה חלקית או מלאה של ההתקפים או על הצלחה גדולה בשימוש בקנאביס להפסקת התקפים.

במחקר שנערך לפני שנתיים במרפאת כאבי הראש של איכילוב, נמצא שקנאביס צמצם את עוצמת ההתקפים אצל כשני שלישים מהנבדקים, כולם עם CH כרוני. אולי זה יביא לשינוי במדיניות הקיימת, שמאפשרת רק למעטים לקבל את הטיפול הזה, ואולי כתוצאה מכך ייאסף גם יותר מידע שיאפשר להבין טוב יותר למי הקנביס מתאים, אילו זנים של הצמח מתאימים, כיצד מומלץ להשתמש וכו'. בינתיים, הקושי לקבל את הטיפול יחד עם הידע המועט אודותיו, הופכים אותו לפחות אטרקטיבי.

מומחים עמם שוחחתי המליצו על שימוש בטיפות CBD (החומר הפעיל השני בשכיחותו בקנביס, אחרי THC) או שימוש בזנים עשירים ב-CBD בצורת אידוי (וייפורייזר) במקום עישון. במקרה של שימוש בעישון, יש כנראה יתרון דווקא לזנים הפחות חזקים וארומטיים. אישית, אני מאמין שיבוא יום בו לקנביס ותרופות שמבוססות עליו יהיה תפקיד חשוב בטיפול ב-CH, אבל היום הזה לא נראה קרוב.

וראפמיל (Verapamil). תרופה ממשפחת חוסמי תעלות הסידן הידועה גם בשמות המסחריים איקאפרס (Ikapress), ורפרס, איקאקור, וראקור, אפואקור ונוספים. זו, ככל הנראה, התרופה היעילה ביותר למניעת התקפי מיגרנה ו-CH (בעיקר אפיזודי) ולעיתים קרובות התרופה הראשונה שירשום לכם הנוירולוג אחרי שתאובחנו, לבד או בשילוב עם תרופה נוספת. היא גם מהבודדות שיש ראיות מוצקות ליעילותן במחקרים, והסיכון הכרוך בשימוש בה הוא קטן יחסית.

מצד אחד, היא עלולה לגרום לכם לכמה תופעות לוואי לא נעימות (עצירות, חולשה, בחילה, אימפוטנציה זמנית, רגישות בחניכיים, הפרעות בקצב הלב ועוד). מצד שני, בשימוש זהיר ומפוקח היא עשויה להחזיר אתכם לחיים נורמליים בתוך שבועיים-שלושה, ורוב האנשים לא סובלים מתופעות לוואי מטרידות במיוחד או למשך זמן רב.

Kudzu (ברפואה סינית: gé gēn). מעט מדי ידוע על הצמח הסיני/יפני הזה, שאמור לא רק להועיל למי שסובל ממקבצים אלא גם עשוי לסייע בטיפול בסוכרת, שפעת, אלרגיות, טיניטוס, אלכוהוליזם, בעיות הורמונליות, אלצהיימר ואפילו סרטן (מומלץ לקרוא את ערך הויקיפדיה). אני באופן אישי עוד לא ניסיתי אותו (רק לאחרונה התברר לי שאפשר להשיג קודזו בארץ). אישית, ניסיתי להשתמש בקודזו בהצלחה מועטה. מה שמקשה מאד היא העובדה שאין שום מידע על אופן השימוש הנכון, מינון, עיתוי וכו'. עוד על Kudzu ב-WebMD.

קפסאיצין (Capsaicin). החומר שמעניק לפלפלים החריפים את חריפותם. יש ראיות לכך שהוא חוסם ביעילות את תחושת הכאב באמצעות היקשרות לקצות העצבים. הטיפול מתבצע מקומית באמצעות טיפות או תרסיס לאף (השם המסחרי הוא Civamide). עובד ביעילות על חלק מהאנשים. ולא, זה לא אומר שאכילת פלפלים חריפים תעזור לכם (לי היא החמירה את ההתקפים). ניסוי שנערך ב-Civamide לאחרונה מצא הטבה אצל קרוב ל-80% מהמטופלים ובימים אלה נערך מחקר נוסף. כדאי לעקוב.

סטרואידים. השימוש בסטרואידים, בעיקר פרדניזון (Prednisone), מקובל מאד כ-transitional therapy, כלומר לתקופת ביניים של שבועיים-שלושה עד שהטיפול המונע (באמצעות וראפמיל למשל) יתחיל להשפיע. זה טיפול יעיל מאד, שאצל רוב האנשים מפסיק את ההתקפים לחלוטין בתוך ימים בודדים של שימוש.

בטיפול ממושך יותר עלולות להיות לסטרואידים תופעות לוואי קשות. בשימוש קצר, זהיר ומפוקח, הם בדרך-כלל לא מזיקים – סתם יגרמו לכם להרגיש רע (ואולי גם יעשו לכם פצעונים). בני המזל מדווחים על הטבה משמעותית מייד עם תחילת הטיפול ויש אפילו אנשים שהסטרואידים גורמים להם לתחושת אופוריה. חסרי המזל מדווחים על תחושה כללית גרועה, בלי תועלת מיוחדת, ועל החמרת ההתקפים עם סיום הטיפול.

דקסמתזון (Dexamethasone). הטיפול בסטרואיד הזה פחות פופולרי מהפרדניזון, אבל הוא קל יותר, כנראה פחות מזיק ובחלק גדול מהמקרים גם מפתיע ביעילותו. מדובר בטיפול קצר בן 3 ימים שבמהלכם בדרך-כלל ההתקפים נפסקים לחלוטין (או ששכיחותם פוחתת דרמטית). ההשפעה נמשכת עוד כמה ימים, שבמהלכם כבר מתחילים לחוש את ההשפעה הטיפול המונע שנלקח במקביל (עם וראפמיל ולעיתים תרופות נוספות).

אלגרו / פליקסונז / פלונז (Fluticasone propionate). סטרואיד לטיפול מקומי בצורת תרסיס לאף, שבאופן רגיל משמש לטיפול בנזלת אלרגית עונתית/כרונית ובגודש. זו גם הסיבה שרשמו אותי לי, וכשגיליתי להפתעתי שהוא משפיע לטובה גם על ה-CH חיפשתי ומצאתי עדויות נוספות של אנשים שהפיקו ממנו תועלת. אם אתם סובלים מאלרגיה, גודש ו/או סינוסיטיס כרוני במקביל ל-CH, שווה לשאול את הרופא על התכשיר הזה. בניגוד לשימוש "מערכתי" בסטרואידים, שימוש מקומי (בזהירות ורק על-פי הוראות הרופא) נחשב בטוח מאד ומתאפיין במעט תופעות לוואי.

תחליף טסטוסטרון. השימוש בתחליפי טסטוסטרון (TRT) בעיקר בצורה של ג'ל, לטיפול בכאב ראש מקבצי, עדיין נחקר. אם בבדיקות שלכם נמצא שאתם סובלים מחוסר בהורמון, לא תתקשו לקבל מרשם ועשויות להיות לכך תועלות נוספות, כמו שיפור במצב הרוח ובליבידו וצמצום הסיכון למגוון רחב של מחלות אחרות.

אין ארוחות חינם כמובן – חלק מחולי ה-CH מדווחים על שיפור אבל אחרים על החמרה, וזה לפני שדיברנו על תופעות לוואי. הביאו בחשבון שירידה ברמת הטסטוסטרון החופשי במהלך המקבץ (Cluster period) מתרחשת אצל חולים רבים ולאו דווקא אומרת שאתם זקוקים לטיפול הזה. בכל מקרה כדאי לקבל חוות דעת נוספת, רצוי מאנדוקרינולוג. אבחון נכון של בעיה הורמונלית וטיפול בה, עשוי להביא להטבה גם ב-CH.

אינדומתצין (Indometacin). משכך כאבים אנטי-דלקתי לא-סטרואידי (NSAID), קרוב משפחתם של האספירין והאדוויל (משווק תחת השמות אינדומד, אינדוביס, אינדוקליר ועוד). הוא לא אמור לעזור יותר מדי ל-CH ורושמים אותו בעיקר כאשר יש חשד שמדובר ב-Paroxysmal Hemicrania (כאב ראש דומה שמתאפיין בשכיחות גבוהה של התקפים קצרצרים) או Hemicrania Continua (כאב נוסף מהמשפחה שנוטה "ללוות" CH). אבל ישנם יוצאי דופן וישנן ראיות לכך שבשילוב עם תרופות אחרות אינדומתצין כן מביא תועלת. גם במינונים נמוכים, שבהן תופעות הלוואי הלא-כייפיות של התרופה לא מורגשות. אם סבלתם בעבר מחומציות או כיבים במערכת העיכול, חשוב לומר את זה לרופא.

ריטלין. השימוש בריטלין לטיפול ב-CH נולד בדיווח אנקדוטלי של רופא על מטופל שהתרופה הזו הפסיקה לו לחלוטין את ההתקפים. מעדויות של נסיינים נועזים, עולה שהוא יעיל יחסית אצל חלק מהאנשים גם בכמות קטנה (החל מ-2.5 מ"ג) לשיפור התפקוד בין ההתקפים, לצמצום הסיפטומים הנלווים והכאבים הקלים (יחסית) שמלווים את חולי ה-CH במהלך היום (Shadows), ואפילו למניעה. לגמרי Off label ורלוונטי רק למי שממילא זקוק לריטלין ו/או מגיב טוב לסטימולנטים. שימו לב שעם סיום ההשפעה אתם עלולים לפתח התקף ריבאונד.

נוגדי דיכאון טריציקליים (TCA. בעיקר אלטרול/אלטרולט). התרופות העיקריות בהן השתמשו לטיפול בדיכאון לפני המצאת ה-SSRI (פרוזק, ציפרלקס וחבריהם). לעיתים קרובות הן יעילות גם לטיפול בכאבים כרוניים ואצל חולי CH מסוימים הן יצמצמו את תדירות ההתקפים ועצמתם.

במינונים נמוכים, אלטרול/אלטרולט (Amitriptyline), שהיא אחת התרופות הפחות גרועות במשפחה, בדרך-כלל לא גורמת לתופעות הלוואי (בעיות עיכול, עייפות, אובדן חשק מיני) שמיוחסות לטריציקליים. הטיפול הזה עשוי להיות אפקטיבי יותר אם אתם סובלים בתקופת המקבץ ממתח וכאבים בכתפיים, בצוואר ובלסת, כיוון שהתרופה יעילה גם בהרפיית שרירים. זו גם תרופה שמשתלבת טוב עם תרופות אחרות ולפעמים מצליחה למנוע התקפים ליליים.

ליתיום. התרופה המעט מרתיעה הזו, שידועה יותר בשימוש עבור הפרעה ביפולרית (מאניה דיפרסיה), מציגה יעילות דומה לזו של הוראפמיל במניעת התקפים, בעיקר אצל מי שסובל מהצורה הכרונית של ה-CH. במהלך השימוש יש לבצע ניטור של רמת התרופה בדם, ויש אנשים שתופעות הלוואי מקשות עליהם להתמיד בשימוש, אבל יש אנשים שהליתיום העמיד אותם על הרגליים בזמן קצר. מותר לבקש חוות דעת נוספת.

תרופות וטיפולים קונבנציונליים נוספים. בארסנל של המומחים לכאבי ראש ישנם עוד תרופות וטיפולים רבים – מתיסרגיד, דהיידרוארגוטמין (DHE 45), אנטי-אפילפטיים, מייצבי מצב-רוח ותרופות שמייצבות את הפעילות החשמלית של המוח (טופירמאט/טופמקס, דפלפט /חומצה ולפוראית, גבאפנטין, טגרטול), נוגדי קרישה (Warfarin), אנטי פסיכוטיים (Olanzapine/Zyprexa), ועוד (octreotide, זריקות מקומיות של סטרואידים/משככי כאבים, בוטוקס, גירוי חשמלי של ההיפותלמוס ועוד).

חלק מהטיפולים האלה נחשבים יעילים אך נוטים לגרום לתופעות לוואי לא נעימות. אחרים לא נתמכים מספיק במחקרים ובכל זאת יש רופאים שירשמו לכם אותם די בקלות. ומצד שני – גם יש מקרים בהם תרופה נראית מפחידה כשמעיינים בעלון שלה, אבל בעצם במינון שניתן לכם היא תשפר משמעותית את מצבכם וכלל לא תגרום לכם לתופעות לוואי. בסופו של דבר, בכל תרופה יש סיכון מסוים ולכל תרופה יכולות להיות תופעות לוואי, אבל בהרבה מקרים הנ"ל זניחים בהשוואה לתועלת, ולעיתים קרובות אנשים סובלים הרבה יותר ממה שהיה ניתן רק בגלל החשש שלהם מתרופות.

זו לא בושה לשאול ולא מזיק לבדוק וגם לבקש חוות דעת נוספת. זו גם זכותכם. ובעיקר, חשוב להיות מטופלים אצל רופא שיש לכם בו אמון ושמתייחס אליכם כמו לבני אדם.

LSD, פטריות הזיה, פסילוסיבין וסמים אחרים. קרובי משפחה רחוקים של האימיטרקס והמלטונין (כולם יחד שייכים למשפחת הטריפטמינים). יש עדויות להיותם יעילים להפליא לטיפול ומניעה של מקבצים. לא ניסיתי ואני כמובן גם לא יכול להמליץ לאחרים לנסות. מלבד ההיבט החוקי – מדובר בחומרים הלוצינוגניים שקשה לצפות את ההשפעות שלהם.

לאחרונה מתקיימים מחקרים על טיפול ב-CH עם כמה חומרים נוספים מהמשפחה (כגון 5-MeO-DALT שהוא מעט פסיכואקטיבי ו-Bromo LSD שאיננו פסיכואקטיבי כלל) וגם עם חומרים פסיכואקטיביים אחרים (קטאמין למשל). האתר ClusterBusters עוסק בנושא בהרחבה, למי שסקרן.

תגיות: , , ,

כשזה עובד – רפואה משלימה נגד מיגרנה ובכלל

יש לי יחסי אהבה-שנאה עם הרפואה הקונבנציונלית. במשך 25 שנים של כאבי ראש, קיבלתי ממנה לפחות 4 אבחנות שונות והרבה מאד כדורים, אבל לא מענה אמיתי לבעיה ממנה סבלתי. השנים היותר משמעותיות מבחינת ההתמודדות שלי עם המיגרנה, היו אלו בהן למדתי שיטות פשוטות להקל על כאבי הראש בעצמי. באותה הזדמנות, גם למדתי לא לצפות מרופאים בקופת-חולים בישראל ליותר מדי.

ומצד שני – המקור הכי טוב עבורי על מיגרנה מעולם, היה הספר "לחיות עם מיגרנה" של הנוירולוג אוליבר זקס. השכלתי מאד גם ממאמרים – פופולריים ומקצועיים – של המון רופאים אחרים. אני יודע שיש לרפואה הקונבנציונלית הרבה פתרונות, חלקם טובים, להתמודדות עם מיגרנות וכאבי ראש אחרים. פשוט מצער שלא מספיק רופאים בישראל מכירים את הבעיות או הפתרונות.

במילים אחרות – וכאן מסתיים הדיסקליימר – עם כל זה שלמדתי על בשרי כמה מאכזבת הרפואה יכולה להיות, זה לא אומר שכדאי או אפשר להסתדר בלעדיה. פשוט כדאי להפעיל שיקול דעת, לבקש חוות דעת נוספת, ולזכור שגם הרפואה המשלימה מציעה פתרונות, שאצל חלק מהאנשים מאד מוכיחים את עצמם.

(המשך…)

תגיות: , , ,

לפני הנוירולוג: תקנו את המזגן

מאת shooky, יוני 15, 2009, תחת הנושאים חיים עם כאב ראש,טיפים למניעה והקלה

אם הקיץ החזיר לכם את כאבי הראש אז תחשבו פעמיים – לא בטוח שהטלפון הראשון צריך להיות לקופת החולים כדי לקבוע תור לנוירולוג. ייתכן שעדיף לכם להזמין טכנאי מזגנים.

עם תחילתו של כל קיץ חדש – ולפעמים כבר באביב – אני רואה את התנועה לבלוג מטפסת בהדרגה עם הטמפרטורות. הרבה אנשים מקבלים יותר כאבי ראש כשהטמפרטורות עולות, או כשהן עולות מעל לסף מסוים, או כשישנם שינויים חדים במזג האוויר.

ישנם אנשים שניתן להבחין בכאבי הראש שלהם במחזוריות עונתית ברורה, ואחרים שאצלם יש עלייה בתדירות ו/או בעוצמת ההתקפים בעונה מסוימת. באביב, נוטים לייחס זאת לאלרגיה (אם כי באופן מעשי, בכל עונה יש פריחות מחוללות אלרגיה). בחורף מאשימים את הסינונים ובסתיו את הדיכאון. בקיץ, מאשימים את החום – לא תמיד בצדק.

חלק לא קטן מכאבי הראש קשורים לא לחום אלא לקור, או ליתר דיוק – למזגנים. קודם כל, משום שאוויר קר הוא טריגר עבור חלק מהאנשים, למיגרנות, התקפי כאב ראש מקבצי וסוגים נוספים של כאבי ראש. אצל אנשים מסוימים, השהות בחללים שממוזגים יתר על המידה היא טריגר. אצל אחרים, כאב הראש מתחיל עם המעבר החד מהחדר הממוזג-מדי לחום והלחות שבחוץ.

אצל חלק מהאנשים (בעיקר מי שסובלים ממקבצים), איכות האוויר משחקת תפקיד. האוויר הקר שפולט מזגן הוא גם יבש, והיובש לעיתים קרובות מגרה את האף והעיניים. מעבר לכך, מזגן שלא מתוחזק כמו שצריך, עשוי לפלוט אוויר לא נקי. למשל, פילטר מלוכלך (אפשר להוציא ולשטוף היטב באמבטיה, לא מסובך) יפלוט לאוויר חלקיקי אבק ופיח (ואנחנו מדברים כאן על התסריט האופטימי – יש דברים עוד פחות סימפטיים בפילטר מלוכלך), אותם אתם תנשמו. גם כן, טריגר מצויין למיגרנה.

טכנאי מזגנים כמו שאפשר להבין, הוא לא תמיד הכרחי – למרות שלא מזיק להזמין כזה אחת לכמה שנים, כי תחזוקה ומניעה עדיפים על תיקון בדיעבד. זה נכון לגוף שלנו ונכון למזגן (יש הבדל בולט אחד: אפשר להסתדר בלי המזגן, לפעמים).

כמה רעיונות לפני הנוירולוג

לגם ביקור תקופתי אצל הנאורולוג שלכם – רצוי לפני שאתם מתחילים ממש להזדקק לו – יכול בעיקר להועיל. אבל הביאו בחשבון שאם הטריגרים שלכם (או חלקם) קשורים למזגנים, אז הפתרונות הם לא תרופתיים ועיקרם מניעה.

למי שסובל מאלרגיות או שכאבי הראש שלו חשודים כבעלי רקע אלרגי, כדאי לשים לב במיוחד לנושא איכות האוויר. מזגן לא מתוחזק יכול לפלוט לאוויר שאריות של חומרים כימיים שונים, חלקיקי עובש, אבקני פרחים וכו'. יש היום חברות שמתמחות בניקוי וחיטוי של מזגנים, ואם אתם חושדים שהמזגן שלכם מזוהם במשהו כדאי לחפש אותן.

למי שסובל מרגישות לטמפרטורות נמוכות, כדאי (מניסיון) להתעקש על 25 מעלות (רלוונטי בעיקר למקום העבודה או הלימודים). טיפ: נסו לשתף פעולה בעניין הזה עם חברות רזות לעבודה שלובשות משהו עם שרוול ארוך כל הזמן. הן יהיו אתכם לאורך כל הדרך. הקפידו לא לשבת מול המזגן ובקשו להפנות, להחליש או להחליף מקום – זה נכון במיוחד אם אתם יושבים בבית קפה או מסעדה. בהצלחה.

תגיות: , , ,

עוד מחקר על הקשר בין מיגרנה למזג-אוויר

מאת shooky, מרץ 20, 2009, תחת הנושאים חיים עם כאב ראש,מחקרים וחדשות

המחקר התורן מגלה את מה שהרבה ישראלים יודעים כבר מזמן: שינויי מזג-אוויר, ובאופן ספציפי התחממות וחמסין, עשויים להיות טריגרים למיגרנה. עוד מידע כאן.

כידוע, מיגרנות זה דבר מאד אישי, ולכן קשה לדבר על דברים שגורמים למיגרנות – אפשר ונכון יותר לומר שאצל אנשים מסויימים חום (וקור, ושינויי טמפרטורה ומזג-אוויר בכלל) מהווה טריגר להתקפים. אני הייתי מוסיף, רק בשביל הרקורד, ששינויי מזג-אוויר לעיתים קרובות מגיעים עם שינויים ברומטריים, שינויים ברמת הלחות ובמטען החשמלי של כל מה שסביבנו, וכל אחד מהגורמים האלה בפני עצמו עלול לעורר מיגרנות. יש מיגרנות של ימים חמים ויש מיגרנות כתואצה מקור – איש איש כפי יכולתו ולפי צרכיו ובהתאם לשגעונות הספציפיים של המיגרנות שלו.

תגיות: , ,

מיגרנה תחת חקירה

מאת shooky, מרץ 19, 2009, תחת הנושאים המיגרנה ואני,חיים עם כאב ראש,טיפים למניעה והקלה

[ המשך לפוסט לחקור את המיגרנה שלכם ]

אחרי כשבוע של מיגרנות ליליות מתישות וכואבות להפליא, כשמאמציי לצאת ממעגל הקסמים היומיומי הזה עלו בתוהו, ניסיתי לעשות סדר ולהבין איפה הבעיה.

למרות התקופה האינטנסיבית, שהוסיפה גורם של סטרס, לא האמנתי שהתקפי המיגרנה קשורים רק לזה. בתקווה לאזן את ההשפעה המזיקה של המתח היומיומי, ניסיתי לנטרל טריגרים ידועים אחרים – התרחקתי מאלכוהול, ניסיתי לעשן פחות ולא להגזים עם קפה (קצת קפה זה טוב, הרבה קפה זה רע), הקפדתי לאכול בזמן ולישון כשצריך. כל זה לא הספיק. ניסיתי להיחשף פחות למזג-אוויר קר והלכתי לישון בכל יום עם כובע צמר – ולא נראה כאילו זה עוזר. (המשך…)

תגיות: , , , ,

לחקור את המיגרנה שלכם

בפוסט הקודם סיפרתי כיצד נקלעתי לתקופה מסויימת של כאבי ראש מקבציים (Cluster), ואני רוצה לספר על דרך ההתמודדות שלי ועל מסקנותיי.

במאמר מוסגר, ולמרות שהתייחסתי לכך בעבר, אומר רק שאמנם ישנם היום חוקרים ורופאים שטוענים שמקבצים אינם מיגרנות, אבל הדברים שאמר על כך הנאורולוג המפורסם אוליבר זקס לפני 30 שנה עדיין תופסים:
א. ישנם רבים שסובלים גם ממיגרנות וגם ממקבצים.
ב. יש תרופות שונות להן גם מיגרנות וגם מקבצים מגיבים.
המסקנה העיקרית של זקס היא שלמרות שמדובר בתופעות נפרדות לכאורה, יש ביניהן קשר חד-משמעי.

אני, יכול להעיד מניסיוני האישי – יש לי גם מיגרנות וגם מקבצים, לעיתים בסמיכות; יש יחסי גומלין בין שתי התופעות והן מגיבות בצורה דומה לטריגרים, אמצעי מניעה, תרופות, טיפולים וכו' (קפאין, דיקור, עיסוי, שיאצו, כדורים ייעודיים, דפוסי שינה, אכילה ופעילות, מתח וכו').

את המקבץ האחרון קיבלתי באמצע תקופה אינטנסיבית מאד, שגם תרמה להתפתחות של המקבץ למרות שבוודאי לא הייתה הגורם היחיד. המתח היה טריגר, אבל לא בטוח שהיה הטריגר העיקרי. טריגרים נוספים אצלי הם חשיפה לקור, אלכוהול, עישון, אכילה ושינה לא מסודרות – ואת כל אלה ניסיתי לצמצם. זה לא עזר.

המשך בפוסט הבא.

תגיות: , , ,

כן, זו התקופה הזו בשנה

מאת shooky, ינואר 20, 2009, תחת הנושאים חיים עם כאב ראש

בעוונותיי, אני מייעץ בימים האלה לאחת המפלגות המתמודדות לכנסת. באמת, אנשים טובים מאד, ואני די סבבה עם הפרוייקט הזה, אבל זה אומר הרבה עבודה, אכילה לא מסודרת, שעות שינה לא שגרתיות וגם לא מעט מתח. לא בדיוק זמן טוב בשביל מקבץ (Cluster Headache), שזה בדיוק מה שקיבלתי בשבוע שעבר.

בינתיים מדובר על שבעה התקפים, אם ספרתי נכון. אכזריים במידה נדירה. קצת כמו לפני שנה וחצי – המקבץ שהביא להולדת הבלוג הזה – ואפילו קצת יותר. כל לילה (מלבד אחד), לפעמים גם במהלך היום (כלומר, פעמיים ביום) ובכל פעם במשך כמה שעות. סיוט אמיתי.
(המשך…)

תגיות: , , , ,

מזגנים + פלואורסנט = כאב ראש

מאת shooky, אוקטובר 12, 2008, תחת הנושאים טיפים למניעה והקלה

אם יום בהיר אחד היו נעלמים מהעולם כל המזגנים ונורות הפלוארוסנט, אני מבטיח לכם שהיו הרבה פחות כאבי ראש בעולם.

שני הנ"ל הם טריגרים ידועים לכאבי ראש בכלל ולמיגרנות במיוחד. מזגנים גורמים למיגרנות גם בגלל שלעיתים קרובות חום ו/או קור הם טריגרים וגם בגלל שהם שהם מייבשים את העיניים ואת ריריות האף ומגרים אותם. יש אנשים שברגע שהם יושבים ליד מזגן מתחילה להם מיגרנה; ייתכן שאצלכם התגובה פחות מובהקת, אבל כדאי לשים לב.

נורות הפלואורסנט מהדור הישן ועוד יותר מהן הסוג שמכונה "נורות חסכוניות", גורמים להתקפי מיגרנה (ככל הנראה) בעחקר בגלל הריצוד המהיר שלהן ואולי גם בגלל תגובה של המוח לסוג הספציפי הזה של האור (בעצם, לתדר של גל האור. מכיוון שהגורם הראשוני של המיגרנה עדיין לא ידוע, יש ויכוח בעניין הזה).

מה פלא, אם כן, שבמשרדים בהם יש גם פלואורוסנטים, גם מזגן, גם שטיחים מקיר לקיר שצוברים אבק וגם אנשים מעצבנים, אנשים חוטפים מיגרנות?

תגיות: , , , , , ,